מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשקלון נ' זגורי(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשם יליד 1983, הורשע ע"פ הודאתו מיום 3/12/09 בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל 0.3552 גרם נטו.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 7/4/09 סיכם אדם בשם סמיון אוסלינקר עם הנאשם 1 לרכוש סם מסוכן. הנאשם ושלושה אחרים, כולם המתינו ברכבו של הנאשם 2 ברחוב שי עגנון באשקלון בחנייה האחורית של "קניון לב". זמן קצר לאחר מכן הגיע למקום סמיון אוסלינקר, מסר לנאשם 1 סכום של 100 ₪, ובתמורה לכך קיבל מאת הנאשם 2 את הסם. על פי האישום העביר הנאשם 1 את הסכום שקיבל לנאשם 3.

יוער כי במסגרת ההסדר, נמחקו מכתב האישום נאשמים 3 ו-4. דינו של נאשם מס' 2 נגזר ביום 6/12/09 לששה חודשי מאסר בעבודות שרות. כמו כן, הוסכם כי פעילותו של הנאשם 1 משנית ביחס לפעילות הנאשם 2.

בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים. שירות המבחן התרשם מקושי שיש לנאשם ליטול אחריות על האופן בו הוא מנהל את חייו וכי הצהרותיו להשתלב במערך טיפולי, הינן מילוליות בלבד ואינן מצביעות על מודעות וצורך פנימי. לכן, העריך שירות המבחן כי הנאשם נמצא בסיכון גבוה להישנות התנהגות פורצת גבולות לפיכך, לא בא בהמלצה בעיינו של הנאשם.

בטיעוניה לעונש, הדגישה המאשימה את החומרה שבעבירת הסחר בסמים וציינה כי אין לנקוט בסלחנות כלפי עברייני סמים, במיוחד כלפי עבריינים רצידיביסטים, והפנתה בהקשר זה לעברו הפלילי של הנאשם שנדון בעבר, בית היתר, בגין עבירות מתחום הסמים.

תוך הפניה לתסקיר השלילי, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי על כל עבירה לפי פק' הסמים המסוכנים, פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית. כמו כן עתרה לחילוט הרכב שנתפס במועד האירוע ולמתן צו להשמדת הסמים. לעניין המאסר בפועל, הדגישה המאשימה כי לאור העובדה שהנאשם חזר בו מהודאתו וביקש להישפט בתיק זה בנפרד, יש להטיל את העונש במצטבר, והגישה פסיקה בנושא.

טענתו העיקרית של הסנגור היתה שמבחינת אחידות הענישה, מאחר ושותפו של הנאשם לאישום- נאשם 2 שגם לשיטת המאשימה הוא המבצע העיקרי של העבירה, נדון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ושעונש זה אמור להיות הרף העליון בענישת הנאשם, ואין זה ראוי שהמאשימה תבקש להשית עליו עונש כה חמור.

הסנגור הדגיש את מעורבותו המשנית של הנאשם בהפצת הסם וציין כי הסם והרכב שנתפסו שייכים לנאשם 2, ועתר להסתפק בעונש שירוצה בחופף לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם כיום ובכל מקרה לא לעבור את רף העונA שהושת על נאשם 2 ולראות בה כאמור כרף עליון.

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו, ציין כי הנו אב לילד בן 5 ושהוא עומד להתחתן עם זוגתו, הדגיש כי למד לקח מהאירועים וכן שלא יגיע יותר לבית המשפט בנסיבות כאלה.

שקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים לחומרה ולקולא והגם שנסיבותיו האשיות ורקעו של הנאשם שונות מאלו המאפיינים את הנאשם 2, עדיין הנאשם שבפנינו אינו , כך הוסכם, העבריין העיקרי ועל כן לא יהיה ראוי כי עונשו יהיה חמור יותר באופן משמעותי מעונשו של הנאשם 2.

נאשם 2 – מבצע העבירה העיקרי, נידון בין היתר, ל-6 חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות. הנאשם 2 - ללא עבר פלילי ודינו נגזר אז לראשונה, דובר בנאשם צעיר מאוד, יליד 1990, ותסקיר שירות המבחן, מבלי להיכנס לפרטיו, היה בסופו של יום חיובי והמליץ על מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

בענייננו המדובר בנאשם שלחובתו עבר פלילי מכביד למדי ועוד משחר נעוריו היה מעורב בפלילים, כאשר נידון בשנת 2001 לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל בגין עברות חמורות על פקודת הסמים המסוכנים. לימים, הורשע הנאשם בעברות חמורות נוספות מסוגים שונים: החזקת נשק שלא כדין, הפרת הוראה חוקית , התפרצות, מלבד עברו התעבורתי והוא כעת אסיר שנדון ל- 20 חודשי מאסר.

אולם, כאמור, הנאשם נטל תפקיד משני יחסית בביצוע העבירה ועונשו לא יגזר עליו במנותק מעונשו של שותפו הבכיר- הנאשם 2 .

לפיכך, הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

6 חודשים מאסר בפועל: חמישה במצטבר לכל מאסר אחר וחודש בחופף לו זאת בניכוי ימי מעצר מיום 7.4.09 ועד 27.5.09.

7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום השחרור שלא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים למעט החזקה/כלים לצריכה עצמית.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חדשים מיום השחרור ובמצטבר לכל פסילה אחרת.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 2שנים מיום השחרור, שלא יעבור עבירות על פקודת הסמים המסוכנים.

הסם יושמד.