מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' קרפוב(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירות של עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה שעניינה נהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 62 (3) 39א' לפקודת התעבורה שעניינה נהיגה בשיכרות, עבירה לפי סעיף 10 (א) שעניינה נהיגה ללא רשיון נהיגה מעל 6 חודשים, עבירה בניגוד לסעיף 2 (א) לפקודת הביטוח רכב מנועי שעניינה נהיגה ללא פוליסת ביטוח, עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה שעניינה סטיה מנתיב, עבירה לפי תקנה 144 (ב) לתקנות התעבורה שעניינה הזזת רכב ממקום התאונה.

המדובר בנאשם שנהג ביום 3/11/08 באשדוד, בהיותו שיכור ונתון תחת השפעות משקאות משכרים ובדגימת אויר נשוף שמסר נמצא ריכוז של 1,435 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף. הנאשם נהג רכבו ברשלנות, בכך שבהיותו שיכור ומבלי שקיים בידו את השליטה המלאה ברכב סטה ימינה מנתיב נסיעתו וגרם לתאונת דרכים שהתנגש עם הפינה הקדמית ימנית של רכבו בפינה אחורית שמאלית של רכב פרטי מסוג ניסאן אשר חנה בצד הדרך. כתוצאה מהתאונה ניזוקו שני כלי הרכב המעורבים.

המדובר בנאשם שוותק נהיגתו משנת 1996 ולחובתו 1 הרשעה קודמת - עבירה דומה.

הצדדים הגיעו להסדר אשר נעוץ משיקולי ראיות.

מתסקיר שרות מבחן עולה כי הנאשם החל בטיפול בנפגעי אלכוהול וזאת כאשר סיים את תהליך האבחון במרכז לנפגעי אלכוהול ואכן נמצא כי הנאשם משתף פעולה ונמצא למעשה בהפסקת שתיה מוחלטת ומגלה מוטיבציה מבחינת דפוסי חשיבה אשר עומדים בבסיס שתית אלכוהול.

בסופו של יום ממליץ התסקיר להעמיד את הנאשם לצו מבחן למשך שנה, צו שרות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות.

משיקלול נסיבות ביצוע העבירה, עברו התעבורתי, נסיבותיו האישיות והעובדה כי הנאשם הצליח עד עתה לעלות על דרך המלך ולשתף פעולה עם שרות המבחן ולראייה נמצא בעיצומו של תהליך בטיפול לנפגעי אלכוהול, יש בכך להצביע על נסיבות מקלות.

מנגד, מדובר בעבירות חמורות, אשר בדרך נס לא ארעה תאונה שהביאה לנזקים בגוף שהינם בגדר הליכים בלתי הפיכים.

הפסיקה לא אחת קבעה כי כאשר מדובר בעבירות שכרות ובדגש על עבירות חוזרות, יש מקום להחמיר עם הנאשמים ולהוות הרתעה כלפי אחרים אשר ישכילו שלא לבצע עבירות כגון אלו אשר מהוות סיכון לנאשמים עצמם ולציבור.

משקלול כלל הנסיבות ולאחר התלבטות, החלטתי לכבד את ההסדר במובן זה שלא אטיל על הנאשם מאסר בפועל ואאמץ את המלצות שרות המבחן.

אולם, בכל הקשור לפסילה, אתן את הרכיב של פסילה אשר תהווה הרתעה לנאשם ולאחרים שכמותו.

לעניין הקנס, אקל לאור מצבו ונסיבותיו האישיות.

לאחר ששמעתי את טיעוני התביעה הסנגור והנאשם, ולאחר ששקלתי מחד, את חומרת העבירות, ומאידך, את הודאת הנאשם, חיסכון זמן שיפוטי יקר, עברו התעבורתי ונסיבותיו האישיות והעובדה כי הנאשם נמצא בדרך של הליך שיקומי, אני סבור כי הסדר הטיעון הולם ולכן אכבדו.

לפיכך אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.קנס בסך 400 ₪, או 2 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 60 יום.

2.פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים. לאור העובדה כי הנאשם הצהיר כי רישיונו פקע משנת 2006, אני מורה כי המזכירות תמציא אישור לנאשם בדבר הפקדה.

3.פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.

הפסילה על תנאי תופעל אם תוך תקופה של 3 שנים יעבור הנאשם עבירות בהן הורשע בגזר דין זה ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.