מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' צרפתי

החלטה

בתאריך 14/09/10 הוגשה בקשה לעיון בחומר החקירה. צוין כי מבקשים רשימה של כל תלונות המתלוננת, בתה וכל אדם אחר הקשור לה, כנגד המבקש, כולל מועד סגירת התיק אם נסגר וסיבת הסגירה או מצב התיק אם עודנו פתוח, רשימת התלונות שהוגשו על ידי המבקש נגד המתלוננת כולל מצב התיק ובעיקר שני תיקים ספציפיים 302236/07, 329336/07 אשדוד בהם נחקרה על הפרת צו של בית דין רבני וכן איומים; העתקי ההקלטות של השיחות המהוות בסיס לתמלילים שבתיק; רשימת חומר החקירה; הסבר מדוע התלונות נחקרו על ידי שתי תחנות שונות: קרית מלאכי ואשדוד, ולא כולם בתחנת אשדוד.

הדיון בבקשה התקיים ב- 14/11/10. בדיון הודיע הסנגור כי בינתיים קיבל ההעתקים של ההקלטות והתובעת הודיעה כי העבירה לו את רשימת התלונות במחשב הן שלה והן שלו. היא הודיעה שהבת שלו לא התלוננה נגדו וגם לא התלונן כל אדם אחר.

לטענת הסנגור מדובר באדם נעדר עבר פלילי וסבור כי כדי שבית המשפט יקבל התמונה במלואה ועל מנת שהאמת תתברר עד תומה עליו לקבל את כל חומר החקירה ואפילו אם התיקים נסגרו.

לטענתו אפילו אם נסגר התיק, הואיל וקיימת אפשרות שהמשטרה לא ייחסה למתלוננת אמינות, או שנתגלו סתירות בעדותה התיק נסגר, או שמסרה דברים והיפוכם.

התובעת לא הביאה את חומר החקירה לדיון ולכן, לאחר הדיון ביקשתי שהמשטרה תעביר לידי החומר המבוקש.

אף שהתיקים הובאו בפניי, המזכירות לא השיבה לי התיק עם הבקשה. בנסיבות אלה לא יצאה החלטה במועד אולם הואיל וממילא כב' השופט חדש שהה בחופשת מחלה שתסתיים ב- 20/01/11 ולכן המענה נדחה ל- 13/03/11, נראה כי לא נפגעה זכותו של הנאשם.

כאמור בקשת הסנגור לקבל את רישומה הפלילי של המתלוננת ותלונות קודמות שהגישה ואפילו נסגרו, בטענה שמדובר בחומר חקירה רלבנטי להגנת המבקש לצרכי קביעת מהימנות המתלוננת.

הסנגור תמך בקשתו בבש"פ 4481/00 יחזקאל נ' מדינת ישראל, פד"י נ"ד 245 (5) בו נקבע, בין היתר, כי הגבלת העיון בגיליונות הרישום הפלילי של עדים לעבירות מסוימות שבוצעו ועוד כיוצא באלה הגבלות, פוגעות בזכויותיו של בעל הדין.

כמו כן , נקבע כי עבר פלילי של עד עשוי להשפיע על ממצאי מהימנות הנקבעים לגביו, וההחלטה כיצד לעשות שימוש במידע בדבר עבר פלילי חייבת להיות בידי בעל הדין.

זכות העיון העומדת לנאשם בכל הנוגע לחומר החקירה מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי( להלן:"החסד"פ) הקובע:

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו"

זכותו זו של נאשם נגזרת מן הזכות למשפט הוגן ואין חולק כי עיון במלוא חומר החקירה הנוגע למשפט מהווה תנאי בלעדיו אין ליכולתו של הנאשם לנהל את הגנתו כדבעי (ראו: בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי (תק על 2005(3) 3453, פיסקה 12 (2005); בש"פ 6640/06 קרוכמל נ' מדינת ישראל (תק על 2006(3) 3730, פיסקה ט' (2006).

סעיף 74 לחסד"פ מסדיר את זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה, כחלק ממימוש זכותו למשפט הוגן (ראה למשל: בש"פ 6022/96 מדינת ישראל נ' מזור, פ"ד נ(3) 686, 688 (1996) ועוד על חשיבותה של הזכות בע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 8, 22 (1992)).

  הביטוי "חומר חקירה", שביחס אליו קיימת לנאשם זכות עיון, פורש בפסיקה באופן ליברלי:

  "ההנחיה שניתנה בפסיקתנו באשר לזיהויו של "חומר חקירה" שעל התביעה חובה למסרו לנאשם, הותירה שוליים רחבים גם למקרים בהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם, והרלוונטיות שלו לאישום היא גבולית. גישה זו מבוססת על הטעם שתכליתה של זכות העיון של הנאשם, היא לאפשר לו לממש את הזכות למשפט הוגן וליתן לו הזדמנות מלאה להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו. לפיכך, יכללו בגדר חומר כזה גם 'ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום' ..." (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית-הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז (4) 625, 633 (2003).

 לגבי עיון ברשימת חומר החקירה:

בבש"פ 6820/09 אלי גבאי נגד מ'י ([פורסם בנבו] 10.9.2009, (להלן:"הלכת גבאי") כבוד השופט רובנשטיין התייחס לכך שכיום הסעיף מאבחן בין שני סוגי חומר חקירה:

הראשון: חומר חקירה במובן המצומצם, לגביו קיימת זכות העיון.