מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' פיטוסי

הכרעת דין

1.האשמה המיוחסת לנאשם הינה שביום 12.08.08, בסמוך לשעה 23:30, ברכב מסוג פיאט פונטו, בחניית חוף י"א באשדוד, החזיק בסכין מתקבעת וזאת מחוץ לתחום ביתו או חצריו ומבלי שהוכיח כי החזיקה למטרה כשרה – עבירה בניגוד לסעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

2.א.מטעם התביעה העיד: פרץ כפיר (ע"ת 1) שהגיש הסכין (ת/2), צילום הסכין

(ת/2א)והוגשה הודעת הנאשם (ת/1);

ב.מטעם ההגנה העיד: הנאשם.

3. עדותו של פרץ כפיר (ע"ת 1):

משרת בסיור אשדוד. ביום 12.08.08, היה בסיור חופים, הבחין ברכב פיאט פונטו לבנה מ.ר.6689905. בחניה בחוף י"א, שהתכוון לצאת מהחניה, עצר את הרכב ובדק רישיונות. שאל את הבחור אם אפשר לעשות חיפוש ברכב והוא אמר שכן. תפס סכין, בתא הכפפות. עיכב אותו לכן לתחנה.

הנאשם טען שמחזיק בסכין להגנה עצמית, ואם יתקפו אותו, הוא לא יהסס להשתמש בה.

באותו יום היה פסטיבל ים התיכון. האירוע היה בלילה, בסביבות 2300-2400.

זה החל בבדיקת רישיונות אך החליט לערוך חיפוש, שאל אם יש משהו באוטו, למרות שזה לא כתוב.

מבחינתו הייתה חשובה ההסכמה לבצע חיפוש שלא יעשה משהו בניגוד לרצונו או בכוח. אף שאם לא היה מסכים, זה היה מעלה את רמת החשד שיש לו מה להסתיר.

הוא לא מחפש באוטו לכל מי שהוא עורך לו בדיקת רישיונות. במקרה זה בדק לו את העבר ואחרי זה עשה את החיפוש.

רשם רק שהוא הסכים לחיפוש וזה מה שחשוב. אם לא היה מסכים, היה פועל על פי דרישת החוק, מביא קצין שיסביר לו את הכול.

אם אומרים שהוא עובד בחוף, והוא השתמש עם הסכין לחיתוך חוטי הניילון שאנשים שמים בחוף והוא עובד שלוש שנים אצל קבלן , לא שמע דבר כזה ממנו רק שהיא להגנה עצמית ואם צריך הוא לא יהסס להשתמש בה.

אם אומרים שהדברים נאמרו כהתרסה על החיפוש באוטו ומשום שעיכב אותו על לא עוול בכפו , אומר שהוא לא יודע מה הוא אמר בחקירה אבל אפשר לבדוק מה הוא אמר לגבי הסכין.

אם אומרים לו שההרשעה אחרונה לפני שבע שנים, ולכן לא הייתה הצדקה לבצע חיפוש, באותו הרגע בדק וזה מה שחשב.

4.גרסת הנאשם:

א. בהודעתו במשטרה מיום 13.08.08 (ת/1):

הסכין שלו נמצאת שם כבר הרבה זמן, יותר מחצי שנה. שכח את זה שם בלי מטרה.

לא משתמש בה ואין לו מטרה להשתמש בה.