מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' פטל

החלטה

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, שכלל תיקון מהותי בכתב האישום, בכך שבתאריך 23.09.08, בשעות הבוקר, בעת עריכת חיפוש בביתו, החזיק שלא כדין סם מסוכן מסוג חשיש כמפורט:

בגינה החזיק 2 מנות במשקל 3.3260 גר' נטו לצריכתו העצמית;

בבית, בתוך נישה מאחורי ארונות המטבח, החזיק ב-6 חבילות, במשקלים כמפורט : אחת של 424.7 גר' נטו; שניה של 436.2 גר' נטו; שלישית של 341.5 גר' נטו;רביעית של 95.4 גר' נטו; חמישית של 420.56 גר' נטו ושישית של 423.6 גר' נטו, וסה"כ 2141.96 גר', שלא לצריכתו העצמית.

כמו כן בתאריך 15.03.09 צירף והודה בת.פ. 1331/08 לאחר שבוצע תיקון בכתב האישום , בכך שבתאריך 18.05.08 בשעה 2248, בחוף חברת החשמל באשדוד, החזיק שלא כדין סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.5259 גר' נטו, לצריכתו העצמית.

על פי ההסדר נדחה לקבלת תסקיר, כשהתביעה הודיעה כי תעתור לעונש מאסרבפועל ולרכיבי ענישה נלווים, בעוד טיעוני הסנגור חופשיים.

התקבלו מספר תסקירים בעניינו מהם עולה כי הנאשם כבן 28, אינו עובד וגר בבית הוריו. מדובר באדם חשדן המתקשה ליתן אמון באחר ולכשחש מאוים מגיב בתוקפנות ועוינות. הוא גדל במשפחה רב בעייתית ופיתח התמכרות כפיצוי רגשי.

לפני שנה וחצי אחיו נפטר, דבר שהיווה נקודת משבר עבורו והעמיק ההתמכרות שלו לגראס.

הנאשם השלים 12 שנות לימוד במרכז הנוער ושירת 17 חודשים בצה"ל אך ערק, נדון למאסר ושוחרר עקב אי התאמה.

לפני 5 שנים נפצע קשה בתאונת עבודה ונחבל בגבו ובראשו . מאז סובל מכאבים וממגבלה פיסית.

שרות המבחן המליצו על דחייה כדי לאפשר לו ניסיון טיפולי ונעתרתי לבקשתם. במהלך הדחיה החל בקשר פרטני טיפולי בתחנה לנפגעי סמים אך אז אביו נפטר לפתע מדום לב והמשפחה נקלעה למצוקה כלכלית.

שרות המבחן התרשמו כי הוא נמצא בשלב ראשוני של טיפול ושיתוף הפעולה שלו חיצוני בלבד וכי יש צורך להעמיק הקשר אך נראה כי אינו רואה צורך ממשי בכך עקב שינוי שעבר: הפסיק השימוש וחזר בתשובה.

שרות המבחן מעריכים כי ללא תהליך טיפולי שיחתי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות – הנאשם נמצא בסיכון להישנות השימוש בסם.

לכן לבקשתם הדיון נדחה שוב ובתסקיר מיום 2.7.09 צוין כי ממידע שהתקבל מהתחנה עלה כי מתקשה לעמוד בתכנית הטיפולית, אינו פנוי רגשית ואינו מגויס לתהליך עמוק של טיפול פרטני, בין היתר בשל מצבו הכלכלי הקשה והחובות שהותיר אביו.

ציינו כי לא מוכן להמשיך בטיפול ואף הגיב באופן תוקפני ומאיים וזאת באיום ישיר על קצינת המבחן תוך הרמת קול וגילוי יחס עויין, לכן נמנעים מהמלצה טיפולית. התרשמות זו חוזקה בתסקיר האחרון שנתבקש לבקשת הסנגור ולכן אף ביקשו להקדים הדיון בעינינו.

למרות האמור הסנגור מבקש ביטול ההרשעה בעוד התביעה מתנגדת ועומדת על עתירתה למאסר בפועל ולכן נדחה למתן החלטה זו.

לטענת הסנגור אף שהנאשם הודה בהחזקת מלוא הכמות של הסם עשה כן על פי המלצתו בשל ההחזקה והידיעה שלו בדבר הימצאות הסם בדירה- אולם בפועל הסם נרכש על ידי האח שנפטר.

לנאשם רישום קודם ללא הרשעה מיום 5.11.06 בגין עברות של החזקת סכין וסם מסוכן, בגינן נדון למבחן טהור למשך שנה.

לא מצאתי כי במקרה זה יש מקום לבטל ההרשעה.

בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, (פ"ד נ(3) 682) פסק בית המשפט העליון בעמ' 683 כי: