מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' בנלולו

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות לאחר שסירב ליתן דגימת אויר נשוף, מפנה לעדויות שנשמעו בתיק זה ולפרוטוקול הדיון.

מדובר בעבירה חמורה אשר יש בה יותר משמץ של זלזול באושיות החוק, מדובר בעבירה נפוצה, על בתי המשפט להרתיע נהגים בעבירות כגון אלה ולעשות כל שלאל ידם למניעת הקטל בכבישים.

נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ולא בכדי הכביד המחוקק עם העובר על עבירה זו, רכב הינו כלי מסוכן ובאחת יכול ויהא "כלי משחית" ועל האוחז בהגה לנהוג במשנה זהירות, לא רק למען עצמו אלא למען כלל המשתמשים בדרך, אך עינינו הרואות כי לא כך נהג הנאשם. בנהיגתו סיכן הוא את כלל הציבור ובמקרה כגון זה גובר האינטרס הציבורי על הנסיבות האישיות, הגם שלוקחת אני גם אותם בחשבון.

נפיצותן של העבירות של נהיגה בשכרות ותאונות הדרכים מחייבת את בתי המשפט לנהוג ביד קשה ולהחמיר בעונשם של עברייני תנועה, לא בכדי הביע בית המשפט העליון את דעתו ויותר מפעם אחת כי ככל שהעבירה נפוצה יותר והפכה "מכת מדינה" כך נדרשת ענישה מחמירה.

במקרה דנן אין המדובר ברשלנות ריגעית או באי שימת לב של רגע כפי שקורה לא אחת במחוזותינו, המדובר בנאשם אשר אחז בהגה לאחר ששתה ובהתנהגותו יש יותר משמץ של מודעות לסכנה הנשקפת למשתמשים בדרך בשל נהיגתו במצב השולל ממנו את השליטה ברכב.

הנאשם נוהג משנת 79 לחובתו 77 הרשעות קודמות, בהן מספר עבירות זהות, אדגיש כי קוראת אני את גיליון הרשעותיו הקודמות על רקע וותק נהיגתו והיותו בעבר נהג מקצועי.

עיון בהרשעותיו הקודמות של הנאשם מעלה כי לנאשם מספר עבירות בגין עבירה חמורה זו של נהיגה בשכרות/נהיגה תחת השפעה, שירות המבחן נמנע מהמלצה בעניינו של נאשם זה ואף ציין כי מדובר ברציבידיסט, שירות המבחן הדגיש את העובדה כי הנאשם אינו נוטל אחריות על התנהגותו.

על מסוכנותו של הנאשם אנו למדים הן מהרשעותיו הקודמות והן מן האמור בתסקיר שירות המבחן אשר תפקידו בדרך כלל "לעמוד" לצד הנאשמים.

בית המשפט העליון הביע דעתו ויותר מפעם אחת על החומרה היתרה הנוגעת לעבירה של נהיגה בשכרות ואלה הן דברי כב' ס. ג'ובראן ברע"פ 8387/06 בעניין אמרה איילא נ' מ"י:

"בשורה ארוכה של החלטות קבע בית משפט זה, כי למען חיזוק ההרתעה ושינוי תרבות הנהיגה בחברה, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה...".

ובהמשך מצויין:

"נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. על כן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות" [רע"פ 6439/06 עובדיה קריטי נ' מ"י (טרם פורסם)].

ראה גם דברי כב' השופטת בייניש בע"פ 6380/98 סרגיי בן בוריס פטושקין נ' מ"י (טרם פורסם).

בע"פ 30523/06 ואח' אשר נדון בפני כב' השופט עוני חבש בבית משפט המחוזי בירושלים מתייחס בית המשפט לפסילת המינימום של שנתיים ימים בגין העבירה של נהיגה בשכרות ואלה הם דברי כב' השופט שם:

"בתי המשפט, בשורה ארוכה של פסקי דין, התייחסו לחומרה היתרה, הגלומה בעבירות השכרות, לאחר שנמצא, כי עבירות אלה אשר כונו "מכת מדינה" הולכות וקונות לעצמן אחיזה לא מבוטלת במכלול עבירות התעבורה. על כן מצאו בתי המשפט על ערכאותיהם השונות, ובראשן בית המשפט העליון – כי יש לנקוט ענישה ממשית ומחמירה, אשר תרתיע את ציבור הנהגים מפני נהיגה בשכרות".

(ראה גם רע"פ 3343/04 נפתז'י נ' מ"י תקדין עליון 2004).

עוד מוסיף ואומר כב' השופט עוני חבש בפסק דינו:

"האינטרס הציבורי עומד בראש מעייניהן של ערכאות השיפוט השונות, לבל תישלל מיתר המשתמשים בכבישי הארץ זכותם לביטחון אישי ולביטחון רכושם".

בע"פ 84/85 ליכטנשטיין נ' מ"י פ"ד מ (3) 141 אומר בית המשפט את הדברים הבאים: