מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' ביניאשבילי ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה סתם , בכך שביום 8.9.07 , ביחד עם הנאשמים האחרים, תקפו קטינים באזור הסיטי, כאשר הנאשם 1 החזיק באחד המתלוננים וסובב את ראשו בגופו בעת שהנאשם 3 תקף את מתלונן 2 ולאחר מכן, הנאשם תקף את מתלונן 2 , בכך שהיכה בו פעמיים באמצעות אגרוף בגב ובאוזן.

יצוין, כי התיק החל במסגרת הליך מעצר, וההודיה של הנאשם ושל הנאשמים האחרים, ניתנה במסגרת הסדר טיעון , כאשר הוסכם בין הצדדים, כי כל הנאשמים יישלחו לתסקיר, וכי הסניגורים יטענו להימנעות לביטול ההרשעה.

ביום 10.9.08 , הוגש תסקיר אודות הנאשם, ממנו עולות נסיבותיו האישיות.

שירות המבחן העריך, כי הנאשם נוטה להיגרר אחרי אחרים ולבצע מעשים אימפולסיביים ואולם, התרשם כי , על אף קשייו האובייקטיבים, הנאשם מבטא שאיפות להשתלבות בעבודה בעתיד.

שירות המבחן שקל להמליץ על ביטול הרשעתו של הנאשם בכפוף לביצוע צו של"צ, אך לא הצליח לבנות עם הנאשם תוכנית של"צ, מכיוון ששהה בכלא צבאי.

בתסקיר מיום 7.10.08, שירות המבחן ציין, כי לאחר שחרורו של הנאשם מהכלא הצבאי, לא הגיע הנאשם למפגשים בשירות המבחן ושירות המבחן התרשם, כי אין בנאשם התמדה ואחריות אישית לביצוע עבודות של"צ.

יצוין, כי למרות שתסקיר שירות המבחן לא בא בהמלצה, החליט כב' השופט חזק, לדחות את הדיון לפרק זמן ניכר של שנה, והורה כי ינתן תסקיר נוסף , כאשר ככל הנראה שקל לבחון שוב את שאלת ההרשעה.

אלא שבתקופת הדחייה הארוכה, הנאשם עזב את הארץ, ועבר להתגורר בארה"ב , ובית המשפט התקשה להביאו למשפט, כך שהדיון נדחה להיום.

מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר נדון בעבר בבית המשפט לנוער ונדון לפטור ללא צו, ללא הרשעה.

מעיון בתיק עולה, כי הנאשמים 2 ו 3 נדונו בסופו של דבר לעונשי של"צ ללא הרשעה , עקב תסקירים חיוביים.

סיום תיק ללא הרשעה , לפי הפסיקה הוא חריג וייעשה רק במקרים בהם האינטרס של שיקום הנאשם גובר על האינטרס הציבורי, ולפי החוק, ניתן להימנע מהרשעה במקרים המפורטים בפקודת המבחן.

בענייננו, אמנם מדובר בנאשם צעיר ונעדר עבר פלילי, אולם, מנגד, לא ניתן לומר, כי העבירות שבהן הורשע, הן עבירות קלות ערך ולמרות שסביר להניח כי היה מונח בפני בית המשפט תסקיר חיובי, היה נעתר להמלצת שירות המבחן, לא ניתן לדעתי להימנע מהרשעה, בהעדר המלצה כזו.

למעשה, אנו מצויים במצב אותו הציג הסניגור, בשל התנהלותו של הנאשם, עזיבתו את הארץ ואי שיתוף הפעולה עם שירות המבחן.

לא יתכן שנאשם יצא פטור בלא כלום, מבלי להשקיע את המאמץ המינימאלי הנדרש, על מנת שבית המשפט ייהנה אותו מתוצאות משפט ללא הרשעה.

לפיכך, אינני מוצאת לנכון לבטל את הרשעתו של הנאשם.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם, יש לקחת בחשבון את העובדה, שהוא נעדר עבר פלילי, שעבר את העבירה בהיותו כבן 19, ששותפיו לעבירה נדונו ללא הרשעה, את טענות הצדדים בדבר בעיות ראייתיות וכן את חלוף הזמן הרב מיום ביצוע העבירה.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום, יעבור הנאשם עבירה נוספת בה הורשע או כל עבירת אלימות.