מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' אלמלח

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, שהוצג בפני בית המשפט ביום 1.10.09, ושכלל תיקון מהותי בכתב האישום, בכך שביום 6.6.08 בשעה 0300 לערך, ברחוב האורגים באשדוד, הפריע לשוטר במילוי תפקידו כדין בכך שבעת שבדק חשוד דרוש לחקירה צעק לעברו:"עזבו אותו הוא לא עשה כלום" ולעבר החשוד צעק: "סע, סע, עזוב שטויות מי הם בכלל?" והתעלם מדרישתו החוזרת ונשנית של השוטר כי יעזוב המקום. בהמשך הנאשם נעצר ובתגובה איים על השוטר באומרו לו:"אני אזיין אתכם אחד אחד, אתם תראו מי אני , כבר הייתי עצור, אז מה? זה כלום" ובהמשך בתחנת המשטרה איים על השוטר באמרו:"אל תדאג, בקבוק תבערה אני אזרוק לך הביתה ולכל אחד מכם רימון...אתם עוד תשמעו ממני" וכל זאת בעת היותו בהשפעת משקאות משכרים.

למרות שלא נתקבל תסקיר בשל אי התייצבות הנאשם עקב שרותו הצבאי, הוצג ביום 22.4.10 הסדר שני, על פיו הכרעת הדין המרשיעה תבוטל, יצורף ת.פ. 1383/09 לאחר שכתב האישום בו יתוקן, יודה ויורשע בשני האישומים, וידחה שוב לקבלת תסקיר. באישום הנוסף שצורף הורשע בכך שביום 23.12.08, בשעה 02:29 לערך, לאחר ששוטרים הוזעקו עקב חשד לקטטה לרח' משה דיין באשדוד, תקף שלא כדין השוטר רועי בן נור בכך שדחף אותו, וכן העליבו באמרו לו :"משטרה מניאקים בני זונות, שרמוטות", ולכשנעצר ונלקח לניידת על ידי השוטר שי שלמה, תקף גם אותו בכך שבעט בו ופגע באגודל יד ימין שלו וגרם לו לשטף דם באצבע וכן תקף את השוטר דני אגנייהו בכך שירק בפניו ובעט ברגלו וגרם לו שטף דם ברגל. בהמשך, במהלך הנסיעה בניידת, איים על השוטרים באומרו לשי שלמה:" אני אגיע אליך הביתה, אני אנקום בך, אפגע במשפחתך, אתה עוד תשמע ממני, אני מבטיח לך שתשלם ביוקר על מה שעשיתם לי" ולשוטר נתי עטייה שנהג ברכב אמר:"אני אדקור אותך בכל הגוף אני אזיין אותך ואשחט אותך" וזאת בכוונה להפחידם. בתחנת המשטרה תקף את השוטרת שירן כרמי בכך שירק עליה, והעליב את השוטר אגנייהו באומרו לו:"כושי מסריח".

על פי הסדר הטיעון הראשון נדחה לקבלת תסקיר והתביעה הודיעה כי תעתור לעונש של מאסר מותנה, קנס והתחייבות בעוד טיעוני הסנגורית חופשיים כולל אפשרות לטעון לביטול ההרשעה.

ועל פי הסדר הטיעון השני סוכם שגם טעוני התביעה יהיו חופשיים.

נתקבל תסקיר ממנו עולה כי הנאשם חייל בן 21 מרקע משפחתי נורמטיבי, המבטא צער וחרטה על מעשיו ושאיפות נורמטיביות לניהול אורח חיים תקין. התרשמו כי הוא בעל כוחות לתפקוד תקין וכי מגלה מחוייבות ואחריות לתפקידים שממלא ומבין משמעות הפרת חוק ונורמה חברתית והחשיבות להתנהל לפיהם.

משפחתו נקלעה לחובות והוא זה שמסייע לה. הוא חושש כי משפחתו תפונה מדירתה עקב החובות.

לדבריו הוא ומשפחתו החלו בלימודי יהדות ובבדיקה עצמית תוך ניסיון להבין מצבו ולמצוא דרך לשיפור ולהפקת לקחים לעתיד. להתרשמותם מקבל הקשיים המשפיעים על מצבו הרגשי.

הנאשם השלים 12 שנות לימוד ולו בגרות חלקית. הוא החל לעבוד גיל 16 בשליחויות והתגייס בגיל 20 לאחר שערער על פטור שקיבל. בשל הקשיים הכלכליים משרת קרוב לבית שבוע-שבוע ועובד ביציקות בטון.

לדברי מפקדו, הנאשם בעל מוטיבציה, משקיע , אמין, לקח אחריות על חייו ומבין הטעויות שעשה. הוא אחראי ומהווה דוגמא טובה לחבריו. כיום שינה יחסו לסמכות ומרות, הינו ממושמע ופועל בדרכי נועם. הוא סבור כי בגר ומתכוון להפנותו להשלמת בגרויות או לימוד מקצוע לפני שחרורו.

הנאשם הסביר כי לפני הגיוס שתה משקאות אלכוהוליים מספר פעמים ביציאה לבילוי אך כיום ממעט בכך. טען כי העבירות נעברו על רקע שתיית אלכוהול וירידה במצב רוחו. הוא מבין כי שגה, הפיק לקח , מבטא צער וחרטה וימנע לדבריו מהתנהגות דומה בעתיד.

לאור כל האמור שרות המבחן ממליצים לבטל ההרשעה בשני האישומים ולהסתפק בהתחייבות ללא הרשעה ושל"צ בהיקף של 160 שעות.

התביעה מתנגדת ועותרת למאסר מותנה, התחייבות, ושל"צ, ורק משום שהוא חייל נמנעים מלעתור לפיצוי לכל השוטרים בהם פגע.

הסנגורית מבקשת כי אאמץ את המלצת שרות המבחן.

בימ"ש זה הביע דעתו לא אחת כי באופן עקרוני כי ראוי שלא לבטל ההרשעה לכשמדובר בעבירה שהמחוקק קבע בצידה חובת מאסר, כגון תקיפת והכשלת שוטר.

סעיף 71 א (ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 ( להלן: "חוק העונשין" )קובע כי:

"מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לעניין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, כדין צו מבחן."

אכן תועלתו של אמצעי ענישה זה היא בכך שמאפשרים לשלב הנאשם בפעילות למען החברה או מסייעים בשיקומו. השאלה הטעונה הכרעה הינה, האם יש מקום שביהמ"ש יעשה שימוש בסעיף זה על-מנת ליתן צו שירות או צו מבחן, ולסיים את התיק ללא הרשעה, כאשר הנאשם עבר עבירה שהעונש הקבוע בגינה הינו עונש מאסר חובה.