מ.י. תביעות לכיש-שלוחת אשדוד נ' אבו מדיגם

החלטה

בפניי בקשה מיום 30/12/09 לביטול הכרעת דין וגזר דין, שניתנו ביום 9/12/09 בהעדר המבקש.

לטענת ב"כ המבקש, אי התייצבות המבקש לא נבעה מהתנהגות רשלנית או כתוצאה מהתעלמות מדעת מההליך המשפטי, אלא לשיטתו, הייתה קטטה במשפחתו, אשר במהלכה נפצע אדם ואושפז בבית חולים, ובשל כך חשש המבקש לצאת את ביתו ומחשש שינקמו בו.

עוד הוסיף ב"כ המבקש בבקשתו כי רישיונו מהווה מרכיב עיקרי בפרנסת משפחתו וכי יש ברשותו טענות הגנה טובות.

בהחלטת בית המשפט מיום 20/1/10 נתבקש המבקש לצרף לתיק בית המשפט אסמכתאות התומכות בטענותיו.

ביום 20/1/10 צורפו האסמכתאות כמבוקש.

ב"כ המשיבה בתגובתו התנגד לבקשה.

לשיטתו, המבקש ידע אודות מועד הדיון כ- 3 חודשים קודם לדיון.

זאת ועוד מציין ב"כ המשיבה, כי אף במסמכים שצורפו לבקשה לא ציין המבקש מה קירבתו לנאשם בכתב האישום שצורף לתיק. הנאשם לא פנה לבית המשפט לפני מועד הדיון לבקש אישור להיעדרותו.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן:

אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין קבועות בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע."

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד נז(6) 793, 803 קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש תוצאה מאי ביטול פסק הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו".

במקרה שלפנינו, לא התרשמתי כי למבקש סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

מכתב האישום שצורף לבקשה עולה כי הקטטה התרחשה ביום 4/12/09 - חמישה ימים קודם למועד הדיון. לו אכן חשש המבקש לשלומו, היה בידו זמן רב להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש לדחות הדיון למועד אחר. זאת ועוד וכפי שטען ב"כ המשיבה, לא ברור מכתב האישום שצורף מה קרבתו של הנאשם למבקש בענייננו ועד כמה אכן וכפי שטען בבקשתו, היה חשש לחייו.

זאת ועוד, לא מצאתי כי עשוי להיגרם לנאשם עיוות דין. ב"כ המבקש לא ציין בבקשתו אילו טענות הגנה מצויות בידיו אלא המבקש ציין בתצהירו באופו סתמי כי "יש לי טענות הגנה טובות מאוד". זאת ועוד המדובר במבקש אשר יש לו רישיון נהיגה משנת 2002 ולחובתו 22 הרשעות קודמות. המדובר בעבר מכביד נוכח וותק נהיגתו.

לאור כלל הדברים האמורים , הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: