מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' שרעבי

גזר דין

1.הנאשם אמנון בן אברהם שרעבי, יליד 2.12.1958 הודה בעבירות המיוחסות לו בשני התיקים שבפני והורשע.

ב- ת.פ. 2969/07 הורשע בעבירות לפי הסעיפים 379 יחד עם 382 (ב) (1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, וכן בעבירה לפי סעיף 192 לחוק, עבירות מיום 8.9.06, כאשר במהלך ויכוח עם אשתו וכשכעס שהכניסה את בתם לביתם סטר לה באזנה הימנית, אחז בחלוקה, ומשך בו ואמר לה לצאת מהבית.

עוד הוסיף ואיים בפגיעה בבתם באומרו שאם היה לו רובה היה יורה עליה שתי יריות.

ב- ת.פ. 3728/07 הורשע בעבירות לפי הסעיפים 379 יחד עם 382 לחוק, ס' 379, 192 וכן 287 (ב) לחוק.

כעולה מכתב האישום המתוקן ניתן צו בנובמבר 2007 שתוקפו עד 9.2.08 כנגד הנאשם האוסר עליו להיכנס לביתו ולהטריד את אשתו, צו אותו הפר ביום 20.11.07 עת נכנס לבית ונטל חפצים שונים.

ביום 3.4.07, במהלך ויכוח תקף את בתו עמירה בביתם בכך שניסה בכח למשוך פלאפון מידה בעת שאמרה שמתקשרת למשטרה, ושרט אותה באצבעותיה .

ביום 10.11.07 תקף את בתו תהילה, בכך שדחף אותה וניסה להשתיקה ושם ידו על פיה.

בהזדמנויות שונות במהלך השנה שקדמה ליום 20.11.07 איים על הבת תהילה שאם תתלונן במשטרה יעלים אותה, כמו כן, בקיץ 2007 דחף את אשתו, יוכבד.

2.הנאשם הודה ונתבקש תסקיר.

כעולה מתסקיר שירות המבחן ליום 16.6.09 הנאשם בגיל 50, עברו נקי, אב לשמונה ילדים, נשוי לאשתו 27 שנים.

עובד כמורה, רב, ולדבריו - גם לומד משפטים.

במידה רבה התקשה לקחת אחריות על חלקים תוקפניים המאפיינים את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלו מול בני משפחתו, ובשל כך הופסק קשר טיפולי במרכז למניעת אלימות במשפחה בבני ברק.

גם בשירות המבחן התקשה להודות ולקחת אחריות, תאר משבר בזוגיות, אך ניכר פער בין המיוחס לו בכתב האישום לבין תפיסתו את עצמו כאדם שקול ושומר חוק.

המתלוננת אשתו תארה שנים ארוכות של אלימות נפשית שבאה לידי ביטוי בהעלבות, השפלות וגידופים כלפיה וכלפי הילדים כשלעיתים גם נהג באלימות פיזית, דברים שנתמכו על ידי הבת.

תלונתה של האם במשטרה באה ממקום של חשש לחייה.

בנסיבות אלו- ומחשש לסיכון להישנות סיטואציות אלימות ללא טיפול- לא באה המלצה בעניינו.

מתסקיר ליום 21.9.09 עולה התרשמות מהנאשם כמי שמוכן לחזור ולהשתלב בטיפול על רקע החשש מפני תוצאות ההליך הפלילי, אך קיים קושי אמיתי להפנים הסיבות להתנהגות התוקפנית כלפי בני משפחתו.

בזו הפעם באה המלצה להעמידו במבחן כדי להפחית סיכון עתידי להמשך אלימות.

3.התביעה בטיעוניה עמדה על טיב המעשים, על אלימות ואיומים שננקטים כלפי בני הבית, האישה והבנות, על כך שהנאשם לא נוטל אחריות ולא מפנים הפסול שבמעשיו כעולה מהתסקירים ועתרה להטלת 6 חודשי מאסר ב- ע"ש, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננות.