מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' שמעוני

החלטה

מעיון באישור הרפואי עולה כי הנאשם מתלונן על כאבי בטן מזה חודש ואין בתלונה זו כדי להצדיק דחיית הדיון בפרט כאשר מדובר בדחיות חוזרות ונשנות.

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"א, 02/01/2011 במעמד הנוכחים.

ניצה מימון שעשוע, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הפרת הוראה חוקית שניתנה לשם הגנה על אדם, הכשלת שוטר והטרדה באמצעות מתקן בזק.

כעולה מכתב האישום, ניתן בעניינו של הנאשם בשנת 2003 במסגרת הליכים בבית משפט למשפחה צו האוסר עליו להיכנס לשכונת "עמישב" בפתח תקוה, וזאת לבקשת המתלוננת אשתו שמצוייה בהליכי גירושין עמו זה זמן רב.

מכתב האישום עולה כי בחודש אפריל 2007 הגיע הנאשם לשכונת עמישב לבית חברתה של המתלוננת , במועד מסויים לאחר מכן נדרש על ידי שוטרת להזדהות בתעודת זהות ברח מהמקום בריצה.

מהאישום השני עולה כי הנאשם התקשר בחודש מאי 07' אל המתלוננת ואיים עליה באיומים קשים כי זה הסוף שלה, הוא יתנכל לה ויגמור עליה וכן לא ייתן לה גט.

לנאשם הרשעות קודמות בעבירות תקיפה ואיומים במספר הזדמנויות. והוא אף ריצה תקופות מאסר בפועל, אחת של 9 חודשים , אחת של 8 חודשים ועוד אחת של 8 חודשים. כאשר מאסרו האחרון הינו משנת 2005.

מעיון בכתב האישום עולה כי מדובר באיומים דומים לאלו שהושמעו בתיק זה, אף הם כלפי המתלוננת ומשנת 2002.

הנאשם אינו צעיר לימים , כיום הוא בן 61 שנים , מצבו הנפשי גבולי למדי ומהתסקיר עולה כי כיום אין לו כתובת מגורים קבועה, הוא מתגורר לסירוגין אצל קרובי משפחה ונתמך על ידי המל"ל.

שרות המבחן התרשם ממגבלות נפשיות ושכליות המונעות מהנאשם התייחסות לבעייתיות שבמצבו וביחסיו עם המתלוננת ואינן מאפשרות קבלת טיפול.

עולה כי הנאשם עדיין לא התגרש מהמתלוננת על אף הצהרותיו כי הוא נכון לגירושין ממנה.

עולה מהתסקיר אף כי הנאשם היה מאושפז מעת לעת בבית חולים פסיכיאטרי.

נסיונות של לשכת הרווחה לסייע לו לא הועילו ככל הנראה על רקע אי שיתוף פעולה מצדו.

שרות המבחן בדק עם המתלוננת את המצב העדכני ומדבריה עולה כי בתקופה האחרונה אין קשר בינה לבין הנאשם והוא לא ניסה ליצור עמה קשר בדרך כזו או אחרת.

נראה לי כי הנאשם הפיק סוף סוף לקחים לאחר שריצה מס' תקופות מאסר בגין התנהגותו האלימה והמאיימת כלפי המתלוננת ובתקופה האחרונה הוא נמנע מלהטרידה שוב , הגם שלא הואיל בטובו לתת לה את הגט המיוחל.

בנסיבות אלה, אינני סבורה כי יש מקום בעיתוי הנוכחי לשלוח את הנאשם למאסר בפועל, ואני מאריכה את המאסר המותנה התלוי נגדו ב ת.פ. 2697/02 למשך שנתיים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.