מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' עיסא(עציר)

בפני

כב' השופטת עינת רון

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שני פרטי אישום .

פרט האישום הראשון מייחס לנאשם עבירה של איומים בכתב לרצח, בכך שביום 26/3/07 גרם הנאשם להנחת מכתב איום, אותו הכין מראש, בכניסה למשרדי חברת מלגם, חברת הגבייה מטעם עירית כפר קאסם.

פרט האישום השני מייחס לנאשם עבירה של איומים בכתב לרצח והחזקת נשק שלא כדין, בכך שביום 28/5/07, גרם הנאשם להנחת מכתב איום, אותו הכין מראש, בכניסה למכתבי חברת מילגם, חברת הגבייה מטעם עירית כפר קאסם, כאשר במכתב זה נמצא כדור חי מסוג 9 מ"מ, שהינו תחמושת של נשק.

אפרים אסף אשר שימש בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, כמנהל מחלקת הגביה במועצה המקומית כפר קאסם מטעם חברת מלגם, סיפר כי החברה מוקמה במבנה הסמוך למועצה. העד הכיר את הנאשם כחייב אשר הגיע לחברה על מנת להסדיר את חובותיו, וזאת לאחר שמעקלים הגיעו אליו הביתה. העד ציין כי גם פגישה ראשונה זו לא הסתיימה בטוב אלא בטונים צורמים ובהתנהגות בלתי ראוייה של הנאשם, לרבות גרימת נזק לרכוש החברה.

העד ציין כי ביום 26/3/07 הגיע אל עבודתו ונאמר לו כי אל מחלקת הגביה הגיע מכתב איום, אשר הוצג בפניו. המכתב כולו היה כתוב בערבית ורק שמו שלו היה כתוב בעברית. אחד מעובדיו תרגם בעבור את האמור במכתב. העובד אשר סיפר לו על הגעת המכתב, מסר לו כי המכתב נמצא בכניסה למשרד. מעבר לשמו שלו , עובדים נוספים של מחלקת הגביה לא נזכרו בשמותיהם.

העד ציין כי מאותו יום חש תחושות חשש מסויימות כפי שפרט בעדותו.

העד המשיך ותאר את תחושותיו לגבי המסמך שהתקבל בחברה ביום 31/5/07 ואשר אותו ראה למעשה רק במשטרת ישראל. אף מסמך שזה הנושא ציור של אדם ואת שמו (כפי שעוד יפורט להלן), העלה בו תחושות של חשש.

לאחר שליחת שני המכתבים האלה, החל העד לחוש בחוסר ביטחון בעבודתו באותו מקום והחברה העבירה אותו, באוקטובר 2007 למקום אחר.

בחקירה הנגדית ניסה ב"כ הנאשם להציג בפני העד כי חוץ מאירוע ההתפרצות שהיה לנאשם במשרדי חברת הגביה היו אף אירועים נוספים כדוגמת אדם שניסה להצית עצמו בבנזין ואדם נוסף שרדף אחרי האנשים במקום ועל כך השיב העד כי מדובר באירועים שהתרחשו לפני הגעתו שלו למקום זה ועל כן אינם קשורים אליו.

העד אישר כי משנשאל האם הוא מאמין כי הנאשם הוא שכתב את המכתב השיב כי קשה לו להאמין בכך.

עוד ציין העד כי המכתב הראשון הונח ליד דלת הכניסה של המשרד ונמצא על ידי עובד בשם איסמעלי בדווי והוא אינו יודע מתי מצא העובד את המכתב, אך מניח כי היה זה בבוקרו של היום בו פנה אליו וסיפר לו על כך.

איסמעיל בדאווי, שהינו עובד במחלקת הגביה של חברת מלגם, ציין כי דרך כלל הוא מגיע ראשון לעבודה במחלקה ומשפתח את הדלת הבחין בנייר הכתוב בערבית. הוא פתח אותו והבחין בתכנו והגם שתחילה חשב שמדובר במעשי ילדות, סבר כי עליו להראותו למנהל ולכשזה הגיע, כך עשה ומסר את המכתב לאסף אפרים.

בחקירה הנגדית הוסיף העד כי המכתב נשמר על ידו במגירה עד להגעתו של אסף ואז נמסר לידיו. בזמן שקרא את המכתב לאסף ותרגם אותו נכחו בחדר מספר אנשים נוספים ויתכן שנגעו במכתב לאחר שהוא הקריא אותו לאסף.

לבית המשפט הוגש המכתב הראשון שהגיע אל מחלקת הגביה (ת/1) מכתב זה נכתב בערבית ורק כותרתו היא בעברית כדלקמן:

"בג תוקף וזמנכם אזל גבייה מלוכלכת" (השיבוש במקור – ע.ר.). כמו כן מצויין שמו של אסף בעברית בתוכן המכתב הכתוב בערבית.

המסמך תרגום ועל פי תרגומו (ת/2):

"אגרת זו מופנית אל החזירים ובני הקופים שעובדים במחלקת הגביה. אנחנו לא מתכוונים הערבים מבני הכפר. הכוונה ליהודים שנכנסים לבתים וגונבים מהבתים, תוך איום בנשק. אנחנו מזהירים אתכם שאם לא תצאו בצורה מייידית מהכפר נשמיד אתכם. ואם אמרנו תושמדו הכוונה תושמדו. יא מלוכלכים אנחנו מזהירים אתכם שוב ואומרים לכם יש לכם 24 שעות מרגע הגעת איגרת זו אליכם, אם לא תצאו, נהיה חייבים להרוג אתכם אחד אחד, הראשון אסף וכל מי שפועל עימו מהכלבים. איגרת זו היתה במילים אבל האיגרת הבאה תהיה בכדורים בחזיכם".