מ.י. שלוחת תביעות תחנת פתח תקוה נ' גזאוי(עציר)

החלטה

בפני בקשת המאשימה להורות על זימון עד- גובה ההודעה של הנאשם

(להלן:"העד" ולהלן:"ההודעה").

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של התפרצות לעסק בצוותא, ניסיון לגניבה והיזק לרכוש במזיד.

הנאשם כפר במיוחס לו והתנהל הליך שמיעת ראיות. המאשימה העידה את עדיה והכריזה על תום פרשת התביעה בציינה "אלה עדיי". ב"כ הנאשם ביקש לחקור מומחה מז"פ אשר ערך חוות דעת אותה מבקשת המאשימה להגיש כראיה מטעמה (להלן:"המומחה") ואולם לא התנגד כי יוחל בשמיעת עדות הנאשם במסגרת פרשת ההגנה ויותר לו להשלים את עדותו, היה וימצא לנכון, לאחר השלמת עדותו של המומחה.

במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם ציינה ב"כ המאשימה שהתחוור לה שמחמת טעות לא זומן העד לעדות וההודעה לא הוגשה. היא עתרה לבית המשפט לאפשר הגשת ההודעה באמצעות הנאשם ולא כל שכן מאחר והנאשם הפנה בעדותו לאמור בהודעה.

ב"כ הנאשם התנגד לבקשה וטען כי היה על ההודעה להיות מוגשת באמצעות העד ומשלא נעשה כן המדובר במחדל של המאשימה הפועל לזכות הנאשם. הוסיף וטען ב"כ הנאשם כי היה וימצא בית המשפט לאפשר הגשת ההודעה באמצעות הנאשם ייעשה כן רק לאחר שתתאפשר חקירת העד על ידי ההגנה.

בהחלטתו קבע בית המשפט כי יותר למאשימה לתמוך בקשתה באסמכתאות משפטיות וכן כי יותר לב"כ הנאשם להגיב, לאחר קבלתן.

בבקשתה בכתב ובהסתמך על פסיקה שפורטה בה, עתרה ב"כ המאשימה לבית המשפט להורות על זימון העד מכוח סעיף 167 לחסד"פ. אף לאור העובדה כי לא יגרם לנאשם כל עיוות דין שכן נסמך גם הוא, בעדותו בבית המשפט, אך על האמור בהודעה.

ב"כ הנאשם לא הגיש תגובה נוספת לבקשה, חרף אורכה שניתנה לו לעשות כן.

דיון

9.ע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל, נמצאנו למדים כי בית משפט קמא התיר זימון עד לאחר שלב הסיכומים, בעקבות משגה של התביעה שלא הגישה את הראיה במהלך פרשת התביעה. בדחותו את הערעור קבע כב' הש' כהן כדלקמן:

"בכמה פסקי-דין, שניתנו בבית-משפט זה, הודגש הצורך לנהוג בזהירות במתן רשות להביא ראיות נוספות, אחרי שנסתיימו ראיות בעלי הדין לפי הסדר הרגיל הקבוע בחוק. ברם, המגמה הברורה בפסקי הדין של בית-משפט זה היא למנוע עיוות דין, העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע; המגמה היא שלא לחסום לחלוטין את הדרך להבאת ראיות נוספות."

כך קבע גם כב' הש' ברק בציינו:

"הגישה, לפיה יש להשאיר לבית המשפט שיקול-דעת אם להזמין עדים ולקבל ראיות גם לאחר שלב הסיכומים, עולה בקנה אחד עם תפיסת היסוד בדבר מהות ההליך הפלילי. הליך זה אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטייה מכללי התחרות או המאבק יש בה כדי להכריז על המנצח. ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר - על-פי ניסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול-דעת לעשות צדק. לא למותר יהא לחזור על דבריו של הנשיא זמורה, אשר אמר, בע"פ 1/48, בעמ' 18 "... הפרוצידורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות-דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על-ידי הפרזה בפורמליות. פרוצידורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות-דין, אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק. תפקיד הדיון הפלילי - להוציא כאור משפט. מוטב אמנם שעשרה רשעים יצאו זכאים משצדיק אחד יצא חייב, אבל במה דברים אמורים? - כשהשאלה היא הוכחת האשמה, ולא כשהכתוב מדבר על ליקויים טכניים בכתב-ההאשמה וכדומה".

10.ומן הכלל אל הפרט. אכן נפלה שגגה מעם המאשימה, העד לא זומן לעדות וההודעה לא הוגשה. ואולם תוך מתן הדעת להלכה שנקבעה דלעיל ולסך כל הנתונים הספציפיים של תיק זה, מצאתי כי לא ייגרם עיוות דין לנאשם היה ואעתר לבקשה, כפי שיפורט עתה.

שמיעת הראיות בתיק זה טרם באה אל קיצה ובפועל וחרף העובדה כי המאשימה הכריזה על סיום פרשת התביעה, טרם נשמעה מטעמה עדותו של המומחה. כמו כן הוחל בשמיעת עדותו של הנאשם תוך שמלכתחילה הותר לו לשוב ולהעיד לאחר שמיעת עדות המומחה ואף חדל מלהעיד בשלב מוקדם של החקירה הנגדית, לאחר שהתחוור למאשימה כי ההודעה לא הוגשה.

ובעיקר לכך שבעת מתן עדותו בבית המשפט לא גולל הנאשם בפרוטרוט את גרסתו אלא הפנה לאמור בהודעה ואישר את אמיתות האמור בה ועל כן נדרשת הגשת ההודעה, למיצוי הגנתו ועל מנת שגרסתו תהא בפני בית המשפט.

11.לאור סך כל האמור לעיל דין הבקשה להתקבל ואני מורה כי העד יזומן לעדות על ידי המאשימה למועד הנדחה ויעיד, כעתירת ב"כ הנאשם טרם המשך שמיעת עדותו של הנאשם.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"א, 04 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.