מ.י. שלוחת תביעות תחנת פ"ת תעבורה נ' קוגלמן

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד מיכל גפני

ב"כ הנאשם – עו"ד מיכל קפלן

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של נהיגת רכב שעה שהיה נתון תחת השפעת סמים מסוג הרואין, קוקאין וקנביס.

הנאשם נהג בשעת צהריים ברח' חיים עוזר בפ"ת בסמוך לבניין העיריה.

המדובר במקום מרכזי, בלב העיר, בשעה בה הולכי רגל מצויים ברחוב וילדים חוזרים מבית הספר. אין צורך להרבות במילים על הסיכון הממשי לחיי אדם שבהתנהגות זו.

בטיעוניה לעונש מבקשת הסנגורית שלא לגזור על הנאשם עונש של מאסר לריצוי בפועל, מחשש ששהייה בבית הסוהר תפריע לשיקומו. עוד מפנה הסניגורית לכך שהנאשם סיים שירות צבאי מלא למרות קשייו ומבקשת כי בית-המשפט יעניק לנאשם הזדמנות נוספת.

יודגש כי בתסקיר שהוגש ביום 27.7.09 שירות המבחן הודיע לבית המשפט כי הנאשם ניתק עמו הקשר וזאת לאחר שאיחר להגיע לפגישות ואף ביטלן.

למרות עובדה זו, מצאתי לנכון שלא לגזור דינו של הנאשם, אלא שבתי והפניתי אותו לשירות המבחן. בסופו של תהליך, הונח בפניי תסקיר אשר אין בו המלצה טיפולית. יתרה מזו, יש בו קביעה, כי למרות התובנות המילוליות שמבטא הנאשם כלפי חומרת מעשיו, בפועל מתרשם שירות המבחן כי המדובר באמירה מן השפה ולחוץ, ולמעשה הנאשם מנסה להשליך את האחריות למעשיו על גורמים חיצוניים כמו גורמי חוק ומשטרה. התרשמות זו, עולה בקנה אחד עם התרשמותי אני.

הנאשם ניסה לתרץ באוזני את הסיבה לניתוק הקשר עם שירות המבחן כחשש לאבד את מקום עבודתו. שבתי והבהרתי לנאשם כי בית המשפט שוקל לגזור עליו עונש של מאסר בפועל, וכי עריכת תסקיר בעניינו עשויה להוות שיקול לקולא שמטרתו בחינת מסלול שיקומי. למרות הסבר זה, הונח בפניי תסקיר משלים המדבר בעד עצמו, וממנו עולה כי שירות המבחן איננו יכול להעיד על נקיון הנאשם מסמים נכון לתאריך כתיבת התסקיר.

לנוכח מצב עניינים זה, אין מנוס אלא מלהעדיף את אינטרס הציבור שעניינו הגנה על עוברי דרך.

הנאשם נוהג משנת 2002 ולחובתו 11 הרשעות קודמות, בכללן עבירה של נהיגה בזמן פסילה וכן תאונת דרכים שהתרחשה בהיותו שיכור. בנוסף, לנאשם הרשעה פלילית בגין נפקדות משירות צבאי.

נגע הנהיגה בשכרות ובהשפעת סמים, הפך למכת מדינה, ומן הראוי להחמיר בענישה כדי להעביר מסר לנאשם עצמו ולנהגים אחרים לפיו, בית-המשפט איננו מוכן להתייחס בסלחנות לתופעה זו, ויפעל למיגורה בבואו לגזור דינו. שעה שנוכח בית-המשפט כי בעובדה שבעבר כבר גרם הנאשם לתאונת דרכים בהיותו שיכור, וכי בעונש אשר הוטל עליו לא היה בכדי למנוע ממנו לשוב ולנהוג בשכרות, אין מנוס אלא לפעול להגנה על הציבור ע"י הטלת עונש של מאסר בפועל.

לנגד עיני העובדה כי למרות גילו הצעיר, צבר הנאשם לחובתו הרשעות רבות. מנגד, בקביעת העונש הריני לוקחת בחשבון הודאתו באשמה וכן העובדה כי הפקיד רשיון נהיגתו ונמנע מלנהוג במהלך הדיונים.

לאחר ששקלתי מכלול טיעוני הצדדים והיות ובדעתי לגזור עונש של מאסר בפועל לא יוטל קנס כספי.

הריני גוזרת על הנאשם 18 חודשי מאסר מתוכם 8 חודשים בפועל והיתרה על תנאי, שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, או סירוב לבדיקת שכרות לסוגיה או נהיגה בזמן פסילה.

הריני מורה על פסילת רשיון נהיגת הנאשם למשך 24 חודשים ומניינם מיום 27.8.09.

מימי הפסילה ינוכו 30 ימי פסילה מנהלית. הפסילה תצטבר לכל עונש פסילה אחר.