מ.י. שלוחת תביעות תחנת פ"ת תעבורה נ' מילר

בפני

כב' סגנית הנשיא אטליא וישקין

הכרעת דין

הנאשם אשר לפני מואשם כי ביום 11.10.2006, רכב על אופנוע 'הונדה' בכביש 2 מדרום לצפון, כשהוא נוסע בנתיב הימני מבין שלושה.

אותה שעה, בכיוון נסיעת הנאשם, משמאלו ומאחוריו, נסעה פרטית מאזדה.

נטען, כי בהגיע הנאשם סמוך למחלף פולג, לא שם ליבו אל הדרך, סטה שמאלה וחסם את דרכה של המאזדה.

כתוצאה מהפגיעה, סטתה המאזדה שמאלה ופגעה בפרטית שברולט.

כתוצאה מהתאונה, ניזוקו שלושת כלי הרכב ונחבלו הנאשם, נהג השברולט וארבעה נוסעים ברכבו.

בנוסף, בנסיבות המקרה, נהג הנאשם ללא תעודת ביטוח תקפה.

הוראות החיקוק אשר מיוחסות לנאשם –

סטייה מנתיב – עבירה על תקנה 41 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961

נהיגה בחוסר זהירות – עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961

גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק – עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה

נהיגה ללא ביטוח תקף – עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קרות התאונה ותוצאותיה.

מוסכם על ההגנה כי הנאשם איבד שליטה על אופנועו וכתוצאה מכך ארעה התאונה. כמו כן מודה ההגנה כי הנאשם נהג ללא ביטוח תקף.

עיקר טענת ההגנה היא כי רכב אלמוני שנסע מאחורי הנאשם פגע בו, וכתוצאה מכך איבד הנאשם שליטה על האופנוע והתרחשה התאונה.

עדויות התביעה –

ע.ת. 1 – מר יצחק קורוין – נהג המאזדה המעורב. העד מספר כי ביום התאונה נסע מדרום לצפון בכביש מס' 2, יחד עם רעייתו, כשלפניו ולימינו, במרחק של כ 10-15 מטרים - נסע הנאשם. לדברי העד, באופן פתאומי סטה הנאשם שמאלה, ובאותה עת היטה העד את רכבו לשמאל על מנת שלא לפגוע בנאשם, הטיית ההגה הביאה לפגיעה ברכב הנוסף. העד מספר כי לאחר התאונה עצר את רכבו בשוליים. לדברי העד נגרם נזק לרכבו הן בצידו הימני והן בצידו השמאלי. כמו כן, מוסיף כי לא נגרמו לו לרעייתו פגיעות גופניות וכי לא נבדקו כלל בבית חולים. לשאלת התובעת מתאר העד את סטיית הנאשם מנתיבו ומסביר כי תחילה ראשו ופלג גופו העליון של הנאשם נטה שמאלה, ממשיך ואומר כי יכול רק לשער מה גרם לסטייה אך אין בפיו הסברים. בחקירתו הנגדית עונה העד כי הפגיעות ברכבו היו בשני צידי הרכב, וכן שולל מכל וכל פגיעה בחזית הרכב. לשאלת הסניגור משיב העד כי ברגע הסטייה שלו שמאלה, היה הרכב הנוסף מאחוריו, אך מכיוון שהגיע במהירות גבוהה, ארעה ההתנגשות – "הוא הגיע במהירות גבוהה, ברגע הסטייה שלי הייתי לפניו, והוא נכנס בי בצד ויישר אותי" (עמוד 2, שורה 19). העד שולל מכל וכל ההצעה לפיה פגע באופנוע מאחור, כמו כן שולל ההצעה לפיה ראה את הרכב הנוסף מגיע במהירות וכתוצאה מכך סטה ימינה ופגע בנאשם, העד עומד על גרסתו לפיה הנאשם נסע בנתיב הימני וסטה שמאלה בפתאומיות. העד מעריך כי כרבע שעה לאחר התאונה נחקר על ידי הבוחן, כמו כן מספר כי ניגש לנאשם לאחר התאונה אך לא שוחח עמו מאחר שנראה היה לעד כי הנאשם אינו בהכרה. לשאלת הסנגור עונה העד כי לא דיבר עם נהג הרכב הנוסף שהיה במקום שכן הוא עמד בשוליים השמאליים ואילו העד מעיד כי עמד בשוליים ימניים כ 50 מטרים מאחוריו. לשאלת בית המשפט עונה העד כי לאחר התאונה נשאר הנאשם וכן האופנוע בנתיב האמצעי על הכביש. ואילו העד והנהג הנוסף עמדו בשוליים.

ע.ת. 2 – מוחמד עראבה – העד מספר כי ביום התאונה נסע בנתיב השמאלי במהירות מוערכת של 90-100 קמ"ש כשלפתע הרגיש בפגיעה בצד ימני אחורי של רכבו ולאחר מכן גם בצד ימני קדמי. לדברי העד, כתוצאה מהפגיעה הועף רכבו לקיר ההפרדה. כמו כן, משיב העד כי לא ראה איזה כלי רכב פגע בו אלא לאחר התאונה כשיצא מרכבו ראה אופנוע. בחקירתו הנגדית מפרט העד כי הטענה לפיה אופנוע פגע בו הינה בגדר מסקנה בלבד כתוצאה ממה שראה לאחר התאונה.