מ.י. שלוחת תביעות תחנת פ"ת תעבורה נ' וולוך

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בנהיגה בשכרות עת נהג רכב ובדמו אלכוהול בכמות הקרובה לפי שלוש מן הכמות המותרת.

הנאשם לא לקח אחריות לאירוע ואף לאחר שהורשע לא הביע חרטה.

במקביל, יש לציין כי מהודעתו בחקירה מתברר כי למעשה, היה מודע לכך ששתה אלכוהול ולמרות עובדה זו בחר לנהוג.

בפרספקטיבה זו, אין מנוס מן המחשבה שכפירתו של הנאשם באשמה לא היתה מתוך אמונה בחפותו אלא מתוך רצון "לדחות את הקץ".

הצדק עם בא כח התביעה המפנה תשומת לב לכך שהמדובר בעבירה שבוצעה באופן מודע ולא מתוך רשלנות.

מצאתי כי המדובר בעבירה הנעברת בנסיבות מחמירות, שעה שהנאשם מודע לסכנה שבנהיגתו ולמרות זאת בחר לסכן את חייו וחייהם של שאר עוברי דרך. מסיבה זו, אין להסתפק בעונש מינימלי.

במסגרת טיעוני הסנגוריה, הובאו בפני מסמכים המעידים על שירותו התקין של הנאשם בצה"ל ובמילואים.

כמו כן, נמסר כי לאחרונה נשא אישה ומבקש להקים בית.

לאחר ששקלתי מכלול טיעוני הצדדים, בנוסף, לנגד עיני, עברו התעבורתי וכן העובדה כי בעבר הנאשם כשל בפלילים בעניין קבלת דבר במרמה ושימוש שלא כחוק בכרטיסי אשראי, אלא שנגזר עליו עונש בגין עניין זה ללא הרשעה.

הריני גוזרת על הנאשם:

1. 16 חודשי מאסר מתוכם 5 בפועל והיתרה ע"ת שבמשך 3 שנים (שלוש שנים) לא יעבור עבירה של נהיגה בפסילה, או נהיגה בשכרות או נהיגת רכב תחת השפעת משקאות משכרים או סמים או סירוב לבדיקת שכרות לסוגיה.

2.הריני פוסלת רישיון נהיגת הנאשם למשך 30 חודשים מהם ינוכו 60 ימי פסילה מנהלית.

הנאשם:

בעזרת הסנגורית הדוברת השפה הרוסית, קראתי סעיף ג' להמלצת הממונה, אני מתחייב.

החלטה

הריני מורה כי הנאשם ירצה את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. העבודות תתבצענה בבי"ס לגננות וטכנאות נוף, רח' שרעבי 3 מחנה יהודה, פתח תקווה.

העבודה תרוצה בימים א'-ה' בין השעות 07:30 – עד 15:00.

על הנאשם להתייצב ביום 22.7.2010 לריצוי עונשו כמפורט בסעיף 4 לחוו"ד הממונה המהווה חלק מפרוטוקול זה והעתקה נמסרה לידי הנאשם.

רשמתי לפני התחייבותו של הנאשם כמפורט בסעיף 6ג' לחוו"ד הממונה.

הריני מתרה בנאשם כי היה ולא ירצה העונש המוטל עליו כראוי, ישלח לריצוי עונש מאסר בפועל בין כותלי בית הסוהר.