מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' מסראווה בן מחמוד

החלטה

1.בפניי בקשה לעיון חוזר למעצרו עד תום ההליכים של המשיב – וזאת בעקבות הפרת תנאי שחרור שנקבעו על ידי כב' השופט אמיר ביום 29.07.09, ועל פיהם עליו לשהות במעצר בית מלא בבית אחיו, בפיקוח מפקחים וכן הוחלט על ערבויות כספיות מתאימות.

2.יצוין, כי על פי הבקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב מיוחסת לו עבירה של התפרצות לבנין ביום 14.07.09 בשעה 16.00 וביצוע גניבה כמפורט בתיק פלילי 1996/09 – ששמיעת הראיות בו קבועה ליום 14.09.10 בפני כב' השופט קרשן, וזאת על פי החלטת כב' השופטת מימון שעשוע מיום 13.01.10.

עוד יצוין, כי קבוע מועד נוסף להקראה ליום 20.06.10 – וזאת על מנת לקדם אפשרות של הסדר טיעון בין הצדדים, אך על פי דברי ב"כ המשיב בפניי – למעשה מתייתר מועד זה, נוכח העדר הסכמה בין הצדדים המביאה אותם לשמיעת ראיות במועד הקבוע כנ"ל.

3.אין מחלוקת בין הצדדים באשר להפרת תנאי השחרור על ידי המשיב, ולפיה נמצא כקילומטר ממקום מעצר הבית בו עליו לשהות, וזאת על פי דו"ח הפעולה שבתיק החקירה בהתאמה.

המשיב ציין כי הפר את תנאי השחרור משעמום. עוד ציין כי זאת פעם ראשונה שתופסים אותו בחוץ, כי יש לו כבר שנה ומשהו מעצר בית.

4.יצוין, כי למרות דברי המשיב הנ"ל הוגשה בקשה נוספת למעצרו עד תום ההליכים ועיון חוזר בשל הפרה, לכאורה, של תנאי השחרור ביום 25.08.09 (ת.פ. 2226/09), וב"ש 4528/09 – שנדון בפני כב' השופטת קוצר, ועל פי החלטתה מיום 31.08.09 נראה המשיב נוהג ברכב בעיר טייבה, וזאת למרות החלטת כב' השופט אמיר, ובצד מסקנתה כי קיימות ראיות לכאורה בדבר ההפרה, היא מצאה חולשה מסוימת בראיות לכאורה, ועל כן הותירה את תנאי השחרור שנקבעו וקבעה כי יוסף סך 7,000 ₪ במזומן מעבר לסכום שהופקד.

5.יצוין עוד, כי לחובת המשיב עבר פלילי מכביד, למרות גילו הצעיר שהוא יליד 10.11.85, והחל מ- 2004 נדון בגין עבירות רכוש – פירוק חלקים לרכב, פריצה לרכב, גניבת רכב, נהיגה בקלות ראש, תקיפת שוטר, שוד, החזקת מכשירי פריצה, והוא נדון גם למאסרים בפועל.

עוד יצוין כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בין 14 חודשים מת.פ. 40338/05 (מחוזי ת"א) בגין עבירות רכוש מסוג פשע.

רקע זה רלוונטי למידת מסוכנותו של המשיב, וכן למידת האמון שניתן לתת בו, וזאת למרות החלטתו הראשונית של כב' השופט אמיר לשחררו בתנאים, ונכונותה של כב' השופטת קוצר להותיר את התנאים על כנם בשינוי מסוים – וזאת תחת מעצרו עד תום ההליכים.

ברי, כי מידת האמון שניתן לתת במשיב הינה מוגבלת בעליל.

6.עם זאת, אין להתעלם מהעובדה, כי ההפרה הקודמת של תנאי השחרור היתה באוגוסט 2009, כי נקבעה חולשה ראייתית בנוגע אליה, וגם בנוגע להפרה הנוכחית – אין טענה לביצוע עבירה פלילית בצידה, וזאת בהמשך לפרק זמן ממושך בו שוהה המשיב במעצר בית ובתנאים מגבילים.

7.נוכח כל האמור, אינני סבורה כי יש מקום להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ועם זאת אני סבורה כי יש לציין, כי לא יהא מקום נוסף להתחשב במשיב בנוגע לכל הפרה עתידית, קלה כחמורה של תנאי השחרור – ועל השופט שבפניו תובא בקשה לעיון חוזר והארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אם יפר את תנאי השחרור פעם נוספת, שלא ליתן עוד אמון במשיב – שלא יהא ראוי לו עוד.

כמובן שכל הפרה כזאת תהיה נתונה לשיקול דעתו של השופט שבפניו תובא הבקשה, אם תובא – אך אני סבורה כי יש לומר את הדברים כבר כעת גם לצורך הרתעה ראויה של המשיב, וכי יובהר לו כי מידת האמון שהוא זכאי לה כעת – לא תעמוד לזכותו עוד.

8.בצד האמור בסע' 7 אני רואה מקום להקשות את תנאי השחרור שנקבעו למשיב, על מנת להפיג את החשש ממסוכנותו ומהפרה עתידית על ידו של תנאי השחרור, ועל כן אני מאשרת את שחרורו בתנאים כדלקמן:

א.כל תנאי השחרור שנקבעו למשיב יוותרו על כנם.

ב.יופקד סך של 15,000 ₪ במזומן, בנוסף לכל פיקדון שבתיק.

ג.תחתם ערבות צד ג' נוספת בסך של 20,000 ₪ של אחד מהמפקחים.

ד.כל הגעה של המשיב לדיונים המשפטיים בעניינו תהא מלווה באחד מהערבים צד ג'.

9.לא תחתמנה או תופקד הערבות – יוותר המשיב במעצר ויובא בפני שופט ביום 23.04.10 שעה 10.00.