מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' זפורוזץ

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של הסעה שלא כדין לפי ס' 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 – בנסיבות המפורטות בו.

2.בהמשך לטענת ב"כ הנאשם – כי בעת גביית הודעתו היה בלחץ, אמר דברים שלא התכוון לומר, ונרשמו דברים שלא אמר, הורה כב' השופט פדר במועד ההקראה כי יתקיים משפט זוטא בפתח שמיעת הראיות.

עם זאת – הסכימו ב"כ הצדדים לביטול פיצול הליכי שמיעת הראיות – שנשמעו ברצף.

3.ראיות התביעה

א.ע"ת/2 – שרון אשר העידה כי היא משמשת כחוקרת במשטרה מזה למעלה מ- 5 שנים.

בתחילת גביית עדויותיהם של חשודים על ידה היא רושמת אזהרה במחשב, מדפיסה עותק של האזהרה, מפנה את הדף אל החשוד, מקריאה לו את החשדות נגדו ואת זכויותיו לרבות הזכות להוועץ בעו"ד, וזכות השתיקה.

לאחר שהיא מסבירה לחשוד, היא מוודאה שהוא מבין את הפרטים שעל הטופס, ולאחר שהוא חותם - היא מכניסה עותק לתיק, ונותנת לו אפשרות למסור את גרסתו לארוע. את מה שהוא מוסר היא מתעדת בכתב, בשפה בה החשוד דיבר.

היא משתדלת לבצע את הכתיבה אחד על אחד, ולאחר מכן שואלת שאלות הבהרה לגבי מה שהוא אמר, ולפי מה שמצוי בתיק החקירה.

בסיום החקירה היא מאשרת את הדברים בחתימת ידה, ומכניסה את ההודעה המלאה של החשוד למחשב, לרבות אישור האזהרה.

לאחר מכן היא מפנה אל החשוד את הדפים, מניחה אותם בפניו, ומציינת שזו כל ההודעה שלו ושהוא מתבקש לקרוא אותה ולחתום עליה. בנוסף היא מבהירה לו שאם הוא רוצה היא יכולה להקריא לו את ההודעה. החשוד חותם על ההודעה, והיא מכניסה אותה לתיק החקירה.

היא גבתה את הודעת הנאשם, והוא מסר את מה שכתוב בה – (מש/1).

בהודעת הנאשם מיום 30.10.08 שעה 21:15 – ציין כי הוא מבין על מה הוא נחקר, ומוסר הודעתו מרצונו הטוב והחופשי.

הוא נהג מונית, ועובד כשכיר אצל אלי גרשוני בנתניה. כבר 3 שנים שאינו עובד במונית. עשה הפסקה. התחיל לעבוד 3 ימים קודם לכן. לפני זה עבד כעצמאי במשך 5 שנים.

כ- 35-40 דקות לפני שעצרו אותו, עצרו אותו 3 אנשים ברח' ביאליק וביקשו ממנו שיקח אותם לקלנסאווה. אחרי שהם נכנסו לאוטו הם אמרו שהם רוצים לנסוע לשער אפרים.

זמן קצר לאחר מכן הוא חשד בהם, ושאל אותם מאיפה הם. הם אמרו שהם ישראלים ועובדים בריצוף. הוא התחיל לנסוע דרך רמת פולג עד כביש 4, שם ימינה, ובצומת רעננה שמאלה עד הסוף. הוא המשיך לכיוון שער אפרים. פתאום ליד תחנת דלק פנה ימינה, והרגיש שהנוסעים לחוצים. הוא ראה משטרה, והם אמרו לו לעצור. אז כבר היה מאוחר מידי. הוא לא ניסה לברוח ולא עשה פרסה. הם אמור לו "תעצור, תעצור" ואחד מהם התחיל לגעת בהגה. הוא אמר להם שיתנו לו כסף, והם לא נתנו לו, וכבר תפסו אותם.

הוא יודע שאסור להסיע תושבי שטחים ללא אישורי שהייה, אבל הוא לא זיהה אותם כתושבי שטחים, והם אמרו "שער אפרים".

הוא לא מכיר את האנשים האלה לפני כן. הוא שאל אותם מאיפה הם והם אמרו מישראל.

הוא שאל אותם מאיפה הם כי הוא לא זיהה אותם, וחשב ערבים או משהו... לא חסר ערבים, יש הרבה ערבים ישראלים בנתניה שהם לוקחים אותם לכל מיני מקומות, אז הוא רצה לבדוק שהם באמת ישראלים.

הוא לא חשב שיתכן ומדובר בתושבי שטחים, הוא חשב שהם ישראלים, אבל שאל בכל זאת בשביל להיות יותר בטוח שהם ישראלים. הוא רק רצה לוודא שהם באמת ישראלים, והם היו סתם נוסעים.