מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' הלסי בן חאלד

גזר דין

1. הנאשם יליד שנת 1982, הורשע עפ"י הודייתו בעבירה של הסעה שלא כדין בניגוד לסעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל- התשנ"ב-1952, בעבירה של תקיפת שוטרים בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין וכן בעבירה של העלבת עובד ציבור בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

2.העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן, כי ביום 6.7.09 בשעה 23:00 לערך, הסיע הנאשם שני תושבי אזור בתחום העיר כפר סבא, אשר שהו בישראל שלא כדין ולא החזיקו בהיתר כניסה ו/או אישור עבודה מסוג כלשהו. משעוכב הנאשם ע"י קצין משטרה, דחף הנאשם את קצין המשטרה לקיר באמצעות ידיו. בתגובה, משהודיעו הקצין כי הוא עצור וניסה להשתלט עליו, התנגד הנאשם, נשך את הקצין בידו, היכה בו באגרופיו, תוך שהוא מטיח כלפיו ביטויי גנאי.

3. באי כוח הצדדים טענו לעניין הענישה הראויה, כאשר ב"כ המאשימה מפנה לגליון הרשעות קודמות של הנאשם, שעולה היימנו כי כנגד הנאשם תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי בר הפעלה בן 4 חודשים בגין עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכן העלבת עובד ציבור. יתר על כן, הנאשם אף הורשע בעבירה נוספת של העלבת עובד ציבור ב-29.04.07 ונדון לקנס וכן מאסר על תנאי של חודש ימים, אשר כבר אינו בר הפעלה, נוכח חלוף הזמן. עוד טענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם היה מעורב בשני אירועים ביום האירוע, הראשונה, עבירה של הסעת שני שוהים בלתי חוקיים והשנייה- נקיטת האלימות כלפי השוטר. לכן, עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל וכן הפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר לרבות ענישה נלווית. מאידך, הסניגור ביקש להקל בעונשו של הנאשם שכן לטעמו, כתב האישום תוקן באופן משמעותי ביותר והעבירות אשר נותרו בכתב האישום המתוקן הינן עבירות מינוריות, עוד טען הסניגור, כי מדובר בנאשם אשר היה עצור כ-6 ימים ובמשך כ-9 חודשים שהה במעצר בית מוחלט. הסניגור אף הפנה לתיעוד רפואי לפיו בשנת 2003 עבר הנאשם ניתוח בידו המגבילה אותו בפעילות.

4. בבוא בימ"ש לגזור עונשו של נאשם, הרי שמחד, מונח עניינו האישי של הנאשם ולענייננו, מדובר בנאשם אשר הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של ביהמ"ש ואף במשך 9 חודשים שהה במעצר בית מוחלט. מאידך, מדובר בנאשם אשר נושא על גבו מטען של הרשעות קודמות, חלקן באותן עבירות בהן הורשע בתיק זה וביניהן, מאסר על תנאי בן 4 חודשים.

5. יצויין כי הנאשם לא הפנים את העובדה כי בתי המשפט בשני התיקים הקודמים, נתנו לו הזדמנות ללא ענישה ממשית אלא רק ענישה הצופה פני העתיד, ובכל זאת, שב הנאשם ופעל בניגוד לדין, ודברים אלה עומדים הם לחובתו.

6. עוד אוסיף ואומר, כי אמנם מטרתה של הענישה הינה ענישה אינדיוידואלית בבחינת גמול ותגמול לעושה העבירה, אלא שאף האינטרס הציבורי אינו יכול ליסוג במקרה זה, שכן, אדם העובד על חוק הכניסה לישראל ומסיע שוהים בלתי חוקיים בתחום ישראל בשעות הלילה, ותוך כדי כך, מבצע עבירות נוספות משנתפס, הרי שעל ביהמ"ש להבהיר כי אין הוא נותן יד להתנהלות כזו, והענישה תהא אף היא למען ישמעו ויראו.

7. באשר לטענת הסניגור, כי כתב האישום תוקן מהותית, אין לי אלא לדחות טענה זו, שהרי בבסיס עובדות כתב האישום נותרה הסעת שני תושבי אזור בלא היתר ואף נותרה העבירה של תקיפת שוטרים, אמנם בלא נסיבות מחמירות. באשר לעבירת האיומים, הרי שהיא הוחלפה בעבירה של העלבת עובד ציבור.

אין לי אלא לומר, כי איום כלפי עובד ציבור או העלבת עובד ציבור, לגבי דידי, חד הם- מטרתו לפגוע בעובד ציבור, בין אם בדרך של איום, ובין אם בדרך של הטחת עלבונות, ובשניהם אין הדעת סובלת התנהגות כאמור.

8. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. בגין העבירות בתיק זה, עונש מאסר של 6 חודשים.

ב. אני מפעיל את עונש המאסר המותנה בן 4 חודשים בתיק בימ"ש שלום י-ם 2437/05 במצטבר ובחופף, כך שסה"כ ירצה הנאשם 8 חודשי מאסר בלא ניכוי ימי מעצרו.

ג. מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחררו מהמאסר, שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ד. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחררו מהמאסר, שלא יעבור עבירה כנגד שוטרים או כנגד עובד ציבור.

ה. קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1 באוגוסט ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.

ו. אני מחייב את הנאשם לשלם פיצוי לעד התביעה 1 בסך 1,800 ₪. הסכום ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.8.10.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ח תמוז תש"ע,30 יוני 2010, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: