מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נ' בנימין ואח'

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב-אישום המתוקן, במסגרת הסדר חלקי, בביצוע עבירות של אי מניעת פשע לפי סעיף 262 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [להלן: "חוק העונשין"] וקבלת נכס שהושג בפשע לפי סעיף 411 לחוק העונשין.

2.על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן, הנאשם הגיע יחד עם אחרים לרעננה כדי לקבל כסף מאדם שזהותו אינה ידועה. אותו אדם אמר לנאשם ולאחרים כי אין לו כסף במזומן וכי יכול להביא להם רכוש ובנסיבות אלו, פרץ אותו אדם יחד עם קטין לדירה ברעננה, כאשר הנאשם המתין לו מחוץ לדירה והשניים גנבו רכוש רב – לרבות תכשיטים וכסף מזומן – אותו מסרו לנאשם ולאחרים.

3.במסגרת ההסדר, אשר הוצג ביום 22.10.08, הוסכם כי הנאשם ישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו, כשדובר בזמנו על הצורך לבחון אפשרות הארכת תנאי ו/או הפעלתו (כאשר ייאמר כבר, כי בדיקה עדכנית העלתה כי לא קיים כנגד הנאשם מאסר על תנאי רלבנטי). מאז, נדחו הדיונים פעמים רבות (ועל-ידי מותבים שונים) לבקשת שירות המבחן תוך הגשת תסקירים משלימים. לבסוף, טענו הצדדים לעונש בפני מותב זה אך ביום 20.09.2011, בעת שהנאשם עצור בתיק אחר.

4.ב"כ המאשימה פירטה את נסיבות העבירות, כשהדגישה את עזות המצח של הנאשם אשר המתין בחוץ בעוד פריצה לבית מתבצעת בשעות היום. לטענתה, יש לראות בנאשם חלק אינטגראלי ומרכזי באירוע, למרות שהוא לא זה שפרץ לדירה. כמו-כן, הגישה לעיון בית-המשפט את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם, ממנו עולה כי המדובר בנאשם רצדביסט, אשר ביצע בעברו, בין השאר, עבירות רכוש וסמים, נדון לעונשי מאסר בפועל ממושכים, אך דבר אינו מרתיעו. הפנתה לתסקירי שירות המבחן, וטענה כי שירות המבחן נמנע בתחילה ממתן המלצה טיפולית, ושינה דעתו אך על רקע נכונות מילולית של הנאשם להשתלב בטיפול. לטענתה, במקרה דנן, אינטרס הציבור גובר על אינטרס השיקום של הנאשם ועל כן, עותרת היא להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך, מאסר על תנאי וקנס.

5.הסנגורית ביקשה לשכנע, כי לכל אורך הדרך ניתן היה לראות כי הנאשם מעוניין להירתם לתוכנית טיפולית. הפנתה לתסקירי שירות המבחן, וטענה כי הנאשם השתתף בקבוצה טיפולית קצרת טווח, ומתוכנן להשתתף בקבוצה טיפולית נוספת ארוכת טווח, כשלצורך כך הומלץ על תקופת פיקוח של 18 חודשים. כמו-כן, טענה כי הנאשם אינו מעורב בפלילים מאז האירוע דנן וכי הינו נקי מסמים. הדגישה, כי הנאשם הודה בכתב אישום שתוקן לקולא, וביקשה להבחין בינו ובין הנאשם האחר אשר נדון לעונש של 8 חודשי מאסר בפועל. ציינה, כי הנאשם הגיע לדיון כשהוא עצור בתיק אחר (עד להחלטה אחרת), ולטענתה, ההתייחסות בעניין העונש הייתה שונה לו היה מגיע משוחרר. לכן, מבקשת היא מביהמ"ש להתחשב בתסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם וכן בהמלצת שירות המבחן, ולהשית עליו מאסר על תנאי.

6.בדברו לבית המשפט הביע הנאשם חרטה ואמר כי מעוניין להמשיך במסלול הטיפול.

7.התסקיר המרכזי מיום 5.1.09 מתאר את נסיבותיו המשפחתיות הקשות של הנאשם ואת נסיונות הטיפול המגוונים שנעשו עימו עוד בקטינותו. למרות נסיונות אלו לצד מאסרים בפועל שריצה, חזר וביצע עבירות, לרבות את העבירה נשוא גזר-דין זה. בתחילה, לקח אחריות חלקית על מעשיו, הנכונות לטיפול היתה אך ברמה ההצהרתית וההתרשמות היתה מאדם לא אמין אשר תופס עצמו כקרבן, בעל דפוסים עברייניים מוטמעים, אשר מתקשה להפנים נורמות התנהגות נורמטיביות ונוטה לבצע עבירות על רקע התנהגות אימפולסיבית. בהמשך, נראה היה כי חל שינוי בעמדותיו (כאשר כבר בשלב זה גובשה המלצה לפיקוח), אך במהלך תקופה ארוכה ניתק קשר עם שירות המבחן (ראו תסקיר מיום 9.12.10). לאחר מספר חודשים, אכן שולב בקבוצה טיפולית קצרת מועד, אם כי התרשמות הגורמים המטפלים היתה כי עדיין זקוק להמשך התערבות טיפולית על-מנת להעמיק ולעבד נושאים רבים מעברו. במהלך תקופה זו הפגין יציבות תעסוקתית, ועל רקע נתונים אלו, חזרה קצינת המבחן על המלצתה לצו פיקוח.

8.עיון בטענות הצדדים ובמכלול החומר שהוגש לעיוני אכן מעלה תמונה עגומה של נאשם, אשר מגיל צעיר בחר בפשע כדרך חיים, כשהוא פוגע ברכוש הציבור באופן שיטתי ומבצע, בנוסף, עבירות סמים, אלימות ומין מאז שנת 1997. נסיונות טיפול בקהילה ובמעונות לא הואילו, כשבנוסף, מאסרים בפועל ממושכים אשר מושתים עליו לצד מאסרים על תנאי מוחשיים אינם מרתיעים אותו. עיננו הרואות כי הפעם, הגיע עם אחרים לרעננה כדי לקבל כסף מאדם אחר, כשכל האמצעים כשרים לצורך כך - האחר פורץ לדירה, גונב רכוש יקר ערך ומעבירו לנאשם, וכל זאת כאשר הנאשם ממתין לו מחוץ לדירה. לאור נתונים אלו, העמדה שהציגה התביעה מתחילת ההליך לעתירה של ענישה מאחורי סורג ובריח היא ראויה.

9.יש אכן מקום להתחשב בחלוף הזמן מאז האירוע ובדחיות שאושרו על-ידי בית-המשפט. עם זאת, למרות הדחיות המרובות הרי שעיון מעמיק בתסקירים מעלה כי לאחר נתק ממושך עם שירות המבחן הנאשם אך החל בתהליך טיפולי ראשוני, כשהיום, במציאות שנוצרה, המדובר בהמלצה טיפולית לא רלבנטית. יתרה מכך, הפרוגנוזה לשינוי היתה מלכתחילה שלילית, כך שלא ניתן להעדיף את אינטרס השיקום שהינו תיאורטי ולהסתפק בהטלת מאסר על תנאי, כפי שעתרה הסניגורית.

10. לצורך קציבת העונש, לצד חלוף הזמן מאז האירוע, יש להתחשב בהודאתו של הנאשם במיוחס לו בכתב-אישום שתוקן לקולא ובעונש שנגזר על נאשם נוסף שחלקו היה דומה (גזר-דין מיום 25.2.09, כב' השופט פדר).

10.לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי 3 ימי מעצר.

מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע.

פיצוי למתלונן, ע"ת/6, בסך של 1,000 ₪, אשר יופקד בקופת בית-המשפט עד ליום 1.1.12.

במידה וקיימת הפקדה בתיק ניתן בהסכמת הנאשם לקזז לטובת הפיצוי והיתרה, אם ישנה, תוחזר למפקיד.

ניתן צו להחזרת המוצגים לבעלים, ובהעדר בעלים - לחילוט.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ב, 2 אוקטובר 2011, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: