מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' שרים ואח'

החלטה למשיב 2

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום בת.פ. 1288/09 בבית משפט השלום באילת, המייחס לו עבירות של אספקת סם מסוכן (על פי כתב האישום המתוקן).

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בתיק ב"ש 1559/09. במסגרת תיק זה, הורה כב' השופט עדן בהחלטתו מיום 06.07.2009 על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בבית הוריו בעפולה.

3. לאחר שהמשיב הפר תנאי מעצר הבית, עתרה לראשונה ב"כ המבקשת בבקשה לעיון חוזר בתיק ב"ש 1878/09, ובבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

בהחלטתו של כב' השופט עדן מיום 09.08.2009, הורה בית המשפט שוב על שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית מלאים בבית אימו בעפולה. בדיון בתיק העיקרי בגין הפרה זו – נידון המשיב למאסר מותנה בן 4 חודשים למשך שלוש שנים.

4.בתיק העיקרי בת.פ. 1288/09 הורשע המשיב, והדיון בו נקבע לטיעונים לעונש.

משנמנע המשיב מלהגיע לדיונים בעניינו בתיק זה, הוצא צו הבאה כנגדו, ובהחלטתו של בית המשפט מיום 03.06.2010 הורה בית המשפט על שחרורו כנגד חתימתו על ערבות עצמית.

5.יחד עם בקשה זו, המונחת בפניי, הוגש כתב אישום נוסף בת.פ. 5297-06-10, המייחס לו, שוב, עבירות לכאורה של הפרת הוראה חוקית, כשלעבירה זו נלוות שתי עבירות נוספות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ושל תגרה במקום ציבורי.

6.על פי הנטען בכתב האישום זה הפר המשיב את תנאי שחרורו כפי שאלו הושתו עליו בהחלטתו של ביהמ"ש מיום 09.08.2009 בב"ש 1878/09 וזאת מיום 20.04.2010 ועד ליום 02.06.2010. כן נטען כי ביום 02.06.2010 בשעה 02:30, או בסמוך לכך, השתתף המשיב בקטטה עם אחר, בהיותו בגילופין, ומשעוכב על ידי השוטרים, תקף המשיב את אחד השוטרים בכך שאחז בחולצתו ובשרוך התלוי עליה תוך שהוא מושך את השוטר ולא מרפה עד כי נאלצו השוטרים להשתמש בגז פלפל.

7.בגין כל אלה, הגישה המבקשת בקשה נוספת לעיון חוזר, ובמסגרתה עותרת היא למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

8.ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, למעט בענין העבירה של תקיפת שוטר.

לטענתו, לא הוכח היסוד הנפשי הנדרש בעבירה זו, משנטען כי המשיב היה נתון בגילופין.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות המצוי בתיק החקירה, ובכללו בהודעת המשיב מיום 02.06.2010, מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית מספקת אף להוכחת עבירת תקיפת שוטרים המיוחסת למשיב.

טענות הסניגור בענין זה – ככל שתועלינה – תוכרענה במסגרת הדיון בתיק העיקרי.

9.מצאתי קיומה של עילת מעצר, לאור המסוכנות העולה מהעבירה בה כבר הורשע המשיב ולאור הפרות ההוראות החוקיות.

10.ב"כ המשיב מתנגד לבקשה ועותר לשחרורו של המשיב בתנאים מגבילים.

המבקשת, לעומת זאת, טוענת כי בנסיבות הללו, כפי שפורטו לעיל, לא ניתן ליתן אמון במשיב, ועל כן יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים כנגדו.

11.דיון

סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, קובע כי לא יורה בית המשפט על מעצרו של אדם מאחורי סורג ובריח אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור לחלופת מעצר שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה.

12. הכלל הוא כי הפרת תנאי מעצר בית גוררת אחריה מעצר עד תום ההליכים.