מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' קריגל

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בתיק.

הכרעת הדין ניתנה ביום 21.05.09 על ידי השופט יקואל, המותב הקודם שישב בדין.

העבירות בגינן הורשע הנאשם הינן נהיגה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 21 ג' על תקנות התעבורה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל, וכן גרימת חבלה של ממש 38 (3).

בית המשפט התרשם מגרסאות הצדדים ומהראיות, ושוכנע שהמאשימה עמדה בנטל הראייה שמונח על כתפיה, וקבע כי הנאשם לא הבחין במירסון ולא נתן זה זכות קדימה המגיעה לה במעבר חצייה, ופגע בה בתחום מעבר חצייה.

טענתו של הנאשם נדחתה, כאשר טען את אותה טענה המכונה "מעוף הציפור". בית המשפט ביסס את מסקנתו על תמונות ועדויות ונראה כי הנאשם איננו מקבל את ההכרעה השיפוטית כפי שניתנה בעניינו, ומתוך כך איננו מביע חרטה, שכן איננו רואה עצמו אשם בהתרחשות התאונה ובתוצאותיה.

יחד עם זאת, כאשר ניתנה הכרעת הדין הרי שנקבע כי עובדה שהוכחה כי התאונה ארעה בצומת, שדה ראייה פתוח, הנאשם היה מודע לחובתו ליתן זכות קדימה להולכי רגל, ולא שם ליבו לצידי מעבר החצייה טרם כניסתו אליו, וכאמור פגע בהולכת הרגל בממלכתה, קרי – מעבר החצייה, ופגע בה וגרם לה חבלות, (ראה עמוד 58 להכרעת הדין).

ככלל נקבע בפסיקה כי חומרה מיוחדת יש ליתן כאשר המדובר בעבירה של פגיעה בהולך רגל במעבר חצייה כתוצאה מעבירת תעבורה, וכן נקבע כי חייב נהג הרכב לצפות כל אפשרות ולהאט רכבו במקרה מתאים, עד כדי עצירה בפני מעבר חצייה, ואף לצפות אפשרות של התנהגות רשלנית מצידו של הולך רגל, וזאת לא רק במצב בו עומד הולך רגל על סף מעבר החצייה כאשר פניו לעבר הכביש, אלא גם כאשר מתעורר ספק אם אדם הנמצא בסמוך למעבר חצייה מבקש לחצות אם הכביש ואם לאו.

לנאשם ניתן יומו בבית המשפט, הוא הציג את ראיותיו ואת גרסתו, וטען את טיעוניו, ואולם כאמור גרסתו נדחתה על ידי בית המשפט, כאשר נקבע כי טענות הנאשם כי הולכת הרגל חצתה את מעבר החצייה תוך מבט לאחור, אינן מתיישבות עם השכל הישר ועם גרסתו החסרה של הנאשם. )ראה הכרעת הדין עמוד 60), כאשר בסיכומה של הכרעת הדין הורשע הנאשם כאמור בעבירות המיוחסות.

שמעתי את טיעוני הצדדים בפניי, הנאשם עוסק כעצמאי בחנות של חיות.

אין ספק כי העבירה בגינה הורשע הנאשם הינה חמורה ותוצאותיה היו יכולות בנקל להביא לתוצאה חמורה יותר.

ב"כ המאשימה מבקש להחמיר עם הנאשם, זאת לאור התנהלותו, אי לקיחת אחריות ולאור הפגיעה שארעה במעבר חצייה, ואילו הנאשם מבקש להקל בדינו אף שאיננו מודה ולוקח אחריות על מעשיו, זאת בשל נחיצותו ברישיון הנהיגה על רקע עיסוקו, וכן על רקע היותו סובל מתסמונת דורבן ברגלו, דבר המצריך אותו שימוש ברכב על פני הליכה רגלית.

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק, ואת הכרעת הדין שניתנה ביום 21.05.09, שמעתי את טיעוני הצדדים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 8 חודשים.

2.פסילה מותנית בת 4 חודשים למשך 3 שנים.

3.קנס בסך 1,800 ₪. הקנס ישולם בתוך 30 יום.

4.פיצוי למתלוננת בסך 1,800 ₪. הפיצוי ישולם בתוך 30 יום בקופת בית המשפט.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה