מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' ובר

בפני

שופט אלון רום

הכרעת דין

1.כתב האישום מייחס לנאשם נהיגה ברכב בדרך שאינה עירונית בכביש 90 ביום 22.12.2007 בשעה 19:35 במהירות של 143 קמ"ש העולה על המהירות המותרת שהינה 90 קמ"ש זאת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

2.בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים הוגשו ראיות התביעה בהסכמה, כאשר הנאשם לא העיד להגנתו.

3.המסמכים שהוגשו על ידי המאשימה הינם :

ת/1 – דו"ח הזמנה לדין.

ת/2 – זכרון דברים בגין הפעלת מכשיר הדבורה, נערך על ידי השוטר חן מירון.

ת/3 – מזכר של המתנדב מר פרוספר בוהדנה.

ת/4 – יומן הפעלה של מכשיר הדבורה.

ת/5 – תע"צ טכנאי המעבדה בדבר ביקורת תקופתית למכשיר.

ת/6 – חוות דעת מומחה – מהנדס יצחק בן הרואה.

ת/7 – טופס שימוע מנהלי שנערך לנאשם.

טענות המאשימה:

4.ב"כ המאשימה טוען בסיכומיו כי מכשיר הדבורה הינו אמין, זאת כאשר השוטר המפעיל מוסמך כדין.

5.עוד נטען כי מדובר ברכב שהיה בודד בכיוון תנועתו, זאת כאשר הרכב נקלט נוסע במהירות של 148 קמ"ש, כאשר לאחר הפחתה מדובר ב- 143 קמ"ש כמפורט בכתב האישום.

נטען כי במעמד השימוע וגם במעמד רישום הדו"ח, הנאשם לא מסר כל גרסה או פרטים באשר למהירות נסיעתו או קיום תנועה מקבילה אליו.

טוען ב"כ המאשימה כי בהעדר עדותו של הנאשם אף שהובהרה לו המשמעות המשפטית של מהלך זה, הרי שאין לקבל כל גרסה כפי שבאה ביטויה ב- ת/7, בה נרשם מפי הנאשם: "אני לא חושב שזו המהירות שנהגתי, אני לא יודע כמה נהגתי, אבל אני בטוח שזו לא המהירות".

6.נטען על ידי ב"כ המאשימה כי אין בכביש הערבה כבישים צדדים או מסילת רכבת זולת כביש 90 ולכך יש השלכה על שלילת אפשרות תנועת רכבים בשטח ובטח לא במהירות המיוחסת לנאשם, זאת כאשר ב"כ המאשימה מפנה לפסיקה שניתנה על ידי כב' השופט אלון אופיר בתיק 5729/08, (מ"י נ' צבי צטרון).

7.נטען על ידי המאשימה כי בהעדר חקירה נגדית, הרי שהוכח כי מכשיר הדבורה הוא אמין ומדוייק אשר אמינות המכשיר ואופן תפעולו מוכרות לבתי המשפט.