מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' הרוש

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של איומים. כאמור בכתב האישום ביום 20.09.07 סמוך לשעה 09:00, הגיעה הנאשמת למשרד פקידת הסעד במחלקת הרווחה באילת, זאת לאחר שהנאשמת הזמינה משטרה לביתה בעקבות ריב בינה לבין בנותיה.

בהמשך האירוע הודיעה הנאשמת לגברת קאופמן ממשרד הרווחה כי היא מנפנפת אותה וכן כי היא הולכת להתאבד והכל על אחריותה.

בהמשך שוחחה בטלפון עם שוטרת, והטיחה בפניה דברים לגבי השירות שקבלה במשרד הרווחה, ואף הוסיפה "עד שלא יקרה אסון אתם לא תטפלו, הבנות יחזרו מבית הספר אני ארביץ להן, את רוצה שאני אתאבד", וכן הוסיפה ואמרה לגברת קאופמן בטלפון כי היא מתכוונת להעלם ולנטוש את בנותיה הקטינות, או לחילופין לרצוח אותן ולהתאבד.

בהמשך האירוע, לאחר שניתן צו להוצאת הקטינה מכיתת הלימוד והעברת למחלקת הרווחה לצורך קליטתה במשפחת קלט, התקשרה הנאשמת ליועצת הארגונית של בית הספר ואמרה לה כי תהרוג את עצמה ואת ביתה.

הנאשמת הודתה ונשלחה לתסקיר, כאשר התסקיר מפרט את נסיבות חייה. זאת כאשר הנאשמת לקחה אחריות חלקית בפני שירות המבחן על מעשיה. שירות המבחן התרשם שלנאשמת בעיה של שליטה על דחפים וסף תסכול נמוך, וכי היא מרוכזת בצריכה ובעיותיה, תוך שלא הסכימה במהלך השנים להשתלב בתהליך טיפולי ארוך טווח, וכאשר הקושי לבצע שינוי בתחומים הבעייתיים אצל הנאשמת, נובע מהצרכים שלה בהישרדות והמצוקה הפנימית בה היא שרויה.

עולה כי מאז האירוע לא היו אירועים נוספים בין הנאשמת לבין הרשויות, שירות המבחן אף התרשם כי לאור התבגרות הבנות, רמת הקונפליקטים המשפחתיים הופחתה וקיים איזון.

שירות המבחן בא בהמלצה לריצוי עונש של מאסר מותנה והתחייבות, וכן לאור מצבה הכלכלי הקשה שירות המבחן איננו בא בהמלצה להשית עליה קנס.

עולה כי העבירות שבוצעו על ידי הנאשמת, בוצעה על רקע קשייה בגידול בנותיה, תוך שהאמצעים הכלכליים שעמדו לרשותה בהעדר סביבה תומכת ומספקת, הביאו אותה לעימותים חוזרים ונשנים עם בנותיה, כאשר שירותי הרווחה הוכנסו לתמונה, הנאשמת פעלה כפי שפעלה, זאת על רקע מצוקתה וחוסר היכולת שלה להתמודד עם קשייה.

לנאשמת זו שבפניי גיליון הרשעות עשיר, שכולל הרשעות רבות, כ – 20 הרשעות, שעיקר העבירות הינן איומים, הטרדה, תקיפת שוטר, ואף עבירות רכוש וכיוצא בזה, כאשר ביצעה את העבירה האחרונה בשנת 2004.

העונש שהוסכם בין הצדדים מקל עם הנאשמת שבפניי, זאת לאור חומרת איומיה ולאור עברה הפלילי המכביד. על הנאשמת להבין ולהפנים את העובדה כי יש תוצאות למעשיה, וכי העובדה כי היא במצוקה, איננה מקנה לה זכות לאיים על אחרים ולפגוע בכבודם. הדברים מתחדדים ונכונים כאשר מדובר באנשי שירות הרווחה ובאנשי משטרה.

שקלתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את התסקיר. כמו כן נתתי דעתי לכך כי הנאשמת הודתה וחסכה זמן שיפוטי, והחלטתי להטיל עליה את העונשים הבאים:

1.מאסר מותנה בן 4 חודשים למשך שנתיים. הנאשמת תישא בעונש זה אם תעבור עבירה נוספת בה הורשעה.

2.התחייבות – הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מעבירה בה הורשעה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ח סיון תש"ע, 31/05/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: