מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' בוכבות

החלטה

1.לפניי בקשה מטעם הנאשם לשקול בשנית את עונש הפסילה שהוטל עליו.

2.ביום 2.11.2010 נגזר דינו של המבקש בגין מספר עבירות תעבורה ביניהן נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, גרימת תאונת דרכים, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, ונהיגה ברכב כשרישיון הנהיגה פקע משך למעלה מ – 6 חודשים.

בנסיבות ביצוע העבירות ולנוכח עברו התעבורתי של הנאשם הכולל 50 הרשעות קודמות, גזר בית משפט זה (כב' הש' י. עדן) על הנאשם כדלקמן: פסילה בפועל למשך 5 שנים, עונש מאסר בעבודות שירות למשך 6 חודשים, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, קנס כספי ופסילה על תנאי.

בעקבות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, קוצרה תקופת הפסילה בפועל ל-3 שנים, כאמור בפסק הדין מיום 7.2.2011. יתר רכיבי העונש נותרו ללא שינוי.

3.כעת עותר המבקש לקצר את פסילתו בשל "חלוף הזמן" ו"שינוי נסיבות". לטענת המבקש רישיון הנהיגה דרוש לו לשם הסעת בנו לבית הספר והוא הפנים את חומרת מעשיו. עוד לשיטת המבקש, "לא ייגרם לחברה נזק כלשהו" מקבלת בקשתו. המבקש מדגיש כי לבית המשפט "סמכות טבועה לעשיית צדק" לשם כך עומד לו "שיקול דעת שיפוטי" המאפשר "לכל עבריין מורשע" לקצר את עונשו ב-1/3, כך לדבריו של המבקש.

כן טוען המבקש כי תקופת הפסילה עומדת להסתיים בחודש נובמבר 2013 כך שממילא לא נותר זמן רב לריצוי העונש.

4.המשיבה (המאשימה בהליך העיקרי) מתנגדת לבקשה, טוענת כי המדובר בפסק דין סופי כך שאין לבית המשפט סמכות להידרש אליו.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתגובה לתגובה ולאחר שחזרתי ועיינתי בכלל מסמכי התיק, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.בפתח דבריי אבהיר כי משנקבע עונשו של המבקש והופקד רישיונו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ספק אם לבית משפט דנן סמכות לדון בבקשה. יחד עם זאת, בשים לב לטיב הטענות ולמועד הגשת הבקשה, מצאתי להידרש אליה.

ראשית, עונש הפסילה בפועל נקבע ע"י כב' בית המשפט המחוזי בפסק דין מיום 7.2.2011. למותר לציין כי בית משפט השלום אינו יושב כערכאת ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי ומכל מקום, משלא הוגשה בר"ע לבית משפט העליון, פסק הדין הינו חלוט ולא ניתן לשנותו.

בנוסף, מעיון במסמכים שצורפו לבקשה עולה כי רישיון הנהיגה של המבקש הופקד במזכירות בית המשפט המחוזי אך ביום 16.6.2011 כך שמניין תקופת הפסילה החל ביום זה. לפיכך, פסילת רישיון הנהיגה של המבקש צפויה להסתיים אך בחודש יוני 2014 ולא כנטען בבקשתו.

לבסוף ואף למעלה מן הצורך, יובהר כי אין חלוף הזמן או שינוי נסיבות מהווים עילה לדיון מחדש בתיק בו ניתן פסק דין שהפך לחלוט.

7.מכל האמור, הבקשה נדחית.

8.המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ג, 05 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: