מ.י. שלוחת תביעות אילת-משטרת אילת נ' אביגל

גזר דין

הנאשם הורשע בהכרעת דין לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפת עובד צבור, עבירה לפי סעיף 379 +381 (ב) לחוק העונשין, ומהומה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 194 (א) לחוק העונשין. יצויין כי הוראת סעיף 381 (ב) הועברה לסעיף 382א' (א), בהתאם לתיקון 105 לחוק העונשין, ושונו העונשים בצד העבירה, תוך הוספת סעיפי משנה העוסקים במצבים מסויימים, הכל כאמור בתיקון האמור.

פרטי האישום ונסיבות ביצוע העבירות מפורטים במסגרת הכרעת הדין ולא אחזור על הדברים, אציין בתמצית כי עסקינן בתקיפת רופאה בבית חולים, בדחיפתה, בכניסה לחדר ניתוח בו אשתו של הנאשם אמורה היתה לעבור ניתוח קיסרי, על רקע סירוב להכניסו לחדר הניתוח ובהקמת מהומה במקום ציבורי במעמד האמור.

הנאשם יליד 1974 ולחובתו עבר פלילי הכולל שלוש אי הרשעות בעבירות של נסיון להצתה, איומים, גניבה ושבל"ר ולאחריהן הרשעה אחת משנת 1997 בגין עבירות של תקיפה סתם, פריצה לרכב וגניבה מרכב, מ – 1995.

ב"כ המאשימה טען כי לא מדובר בתקיפה ברף הגבוה של תקיפת עובדי ציבור וכי מדובר בדחיפה וכי לא נגרמה חבלה. ב"כ המאשימה הוסיף כי יש להביא בחשבון את הפגיעה הנפשית במתלוננת ואת העובדה שהתקיפה לוותה בהתנהגות אלימה מבחינה מילולית.

המאשימה אינה עותרת למאסר, גם לא על דרך עבודות שירות, והיא עותרת להטלת מאסר מותנה ממושך ומרתיע, קנס גבוה, פיצוי למתלוננת והתחייבות. זאת גם על רקע עברו של הנאשם וויתור הנאשם על תסקיר.

ב"כ הנאשם מדגישה כי ב – 15 השנים האחרונות הנאשם לא חי אורח חיים עברייני והוא מקיים משפחה ועובד בעבודה מסודרת.

ב"כ הנאשם מפנה לכך שהעבירה בוצעה לפני קרוב ל - 4 שנים, לא מדובר באדם שדרכו להתנהל באלימות ואגרסיביות וניהול המשפט הבהיר לנאשם כיצד עליו לנהוג.

ב"כ הנאשם טוענת כי מדובר ברף נמוך של תקיפה שנעשתה מתוך סערת רגשות ומסכימה כי רכיבי הענישה המתאימים הם מאסר מותנה, קנס ופיצוי, אולם עותרת לכך שהיקפם יהיה נמוך.

הנאשם אמר כי הדחיפה לא נעשתה בצורה תוקפנית או מכוונת ולדבריו אין להשוות בין המקרה שלו לבין המקרים ש"קוראים עליהם כל יום בעיתונים".

העבירות אותן עבר הנאשם הן חמורות ובפרט הנסיבות בהן בוצעו – בעוד הרופאה עסוקה בפעילות מצילת חיים.

כפי שציינתי בהכרעת הדין, קשה להפריז בחשיבות הצורך במתן הגנה מקיפה לרופאים המשרתים את הציבור.

לצד חומרת ביצוע העבירות ונסיבות ביצוען, יש לזכור כי התקיפה לא הביאה לתוצאה של חבלה וככל הנראה זה אשר עומד ביסוד הענישה המקלה לה עותרת המאשימה.

בשים לב להיעדר רכיבי מאסר, גם לא בעבודות שירות, או של"צ בעתירת המאשימה, הרי שעל שאר הרכיבים להיות משמעותיים, ולכלול מאסר מותנה מרתיע, קנס, פיצוי והתחייבות.

לענין המאסר המותנה, אני מקבל את עתירת המאשימה כפי שפורטה לפרוטוקול, למעט ביחס לעבירה של מהומה במקום ציבורי, לגביה יוטל מאסר מותנה קצר יותר בשים לב לענישה בצד העבירה.

אינני מוצא לנכון לדון במשמעויות של תיקון 105 לחוק העונשין לעניננו, בשים לב לעונשים להם עותרת המאשימה. אציין רק סעיפים 382א' (ב) (1) ו – 382א' (ג) יכול וישימים הם גם לעניננו וכי תיקון 105 מעלה בסיטואציה בעניננו שאלות גם לאור סעיף 5 (א) לחוק העונשין, אולם כאמור, הענישה לה עותרת המאשימה מייתרת את הדיון בכך.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יעבור על עבירת אלימות או איומים.

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יעבור על עבירה של מהומה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 194 (א) לחוק העונשין.

קנס - קנס בסך 3,000 ש"ח או מאסר למשך 15 יום תחתיו; הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.