מ.י. קצין תביעות מרחב איילון נ' בחטייר

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שמרלינג

הנאשם וב"כ עו"ד ענת ברמן

גזר דין

1.הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן המייחס לו תקיפת שוטר, עבירה על סעיף 273 בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.מכתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 7/3/2008, בשעה 01:25 לערך, ברחוב ההסתדרות 73 בחולון, תקף הנאשם את השוטר המתנדב, דימה איבנוב (להלן: "המתלונן"), בכך שהכה בפניו וגרם לחבלה בגופו, וזאת בעקבות פנייתו של המתלונן לנאשם במהלך משמרת.

3.בטרם מתן גז"ד בעניינו, ובהתאם להסדר הטיעון, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. מתסקיר זה עולה כי הנאשם הינו בן 37, נשוי ואב לארבעה, עלה לארץ מאוזבקיסטן בשנת 2000 ובעל רישום פלילי נוסף משנת 2009 בגין עבירה של תקיפת בת זוג, עבירה בגינה הופנה לשירות המבחן בעבר אך משלא לקח אחריות על מעשיו נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה בעניינו. הנאשם יתום מאב ולו אם פנסיונרית שגרה באוזבקיסטן ו-5 אחים, כולם בעלי משפחות.

מאז שעלה לישראל, עבד הנאשם 5 שנים כנהג בעסק של מכבסות, ומאז 2008 עובד כנהג של חברת "מאסטרפוד" וזוכה להערכה על עבודתו מהממונים עליו.

מהאמור בתסקיר, שולל הנאשם פגיעה במתלונן וטוען שהיה נתון תחת השפעת אלכוהול שצרך באירוע משפחתי. לדבריו, לא תקף את המתלונן אלא ניסה להגן על אשתו מפניי שוטרת נוספת אשר לדבריו תקפה את אשתו. עוד עולה מהתסקיר כי לולא היה שתוי היה מגיב בצורה שקולה יותר מזו בה נהג. לדברי הנאשם ואשתו פנייתם למח"ש בשל תקיפת השוטרים נדחתה.

מבירור שערכו בשירות המבחן וביחידה להתמכרויות בחולון, עולה כי הנאשם אינו מתאים לטיפול בתחום האלכוהול כיוון שאינו צרכן כרוני, אך זקוק לטיפול בתחום שליטה בכעסים.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם אשר מגיע מרקע משפחתי תקין אך עם דפוסים פטריארכאליים ועלול לנהוג בעתיד באלימות בתחום הזוגי. נראה כי חווה משבר הגירה עם עלייתו לארץ ועסוק בהשוואת תרבויות וערכים מארץ הולדתו לישראל, פערים תרבותיים אשר הביאו לקושי להיקלט בחברה הישראלית.

עוד התרשמו בשירות המבחן כי הנאשם זקוק לטיפול בשליטה בכעסים לשם התמודדותו עם התסכול שחש בחברה הישראלית. למרות זאת, הנאשם טען כי אינו חושב שנהג באירוע דנא בצורה בלתי תקינה ואינו זקוק לטיפול בכעסיו.

לאור סירובו של הנאשם לקחת אחריות על מעשיו וכן לאור העובדה שאינו רואה את התנהגותו כבעייתית, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינו.

4.בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי המדובר באירוע מיותר לחלוטין אשר נגרם בשל צריכת האלכוהול בידי הנאשם, אשר לו אף הרשעה קודמת בעבירות אלימות. יחד עם זאת, אין לייחס מעשיו של הנאשם לאלכוהול אותו צרך ויש להתייחס לעבירה כעבירה מסוג אחריות קפידה, כפי שמכוון החוק.

עוד טען כי תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם הינו שלילי בכללותו. לדבריו, מדובר בתסקיר המזהה את הנאשם כמי שאינו מכיר בבעיית שליטה בכעסים אשר קיימת אצלו, שולל שילוב בטיפול כלשהי, אינו מוצא את הקשר בין הגורמים לעבירה הראשונה בה הורשע לבין אלו שבענייננו- היעדר שליטה בכעסיו, ומסקנתו של שירות המבחן הינה כי לא ניתן לשלול גלישה לסיטואציות דומות בעתיד, על כן נמנע מלבוא בהמלצה כלשהי בעניינו של הנאשם.

כמו כן טען כי אלמלא גילו של הנאשם וכן העובדה כי מאז האירוע דנא חלפו שלוש שנים בהן לא הסתבך הנאשם, הייתה טוענת המאשימה לעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, אך בנסיבות האמורות עתרה המאשימה למאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי צופה פני עתיד, פיצוי למתלונן וקנס.

5.בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם כי מהראיות שאליהן נחשף ביהמ"ש בטרם הושג הסדר הטיעון, ניתן לראות כי התנהלות השוטרים, לאורך כל האירוע נשוא כתב האישום, הינה תמוהה.

במשך כ-4 שנים מאז יום האירוע הנאשם לא עבר כל עבירה, אין לו בעיות שתייה והוא עובד באופן מסודר, יום יום, כנהג בחברת משאיות. לדבריו, תסקיר שירות המבחן אינו מתייחס כלל לנתונים אלו וכן לעובדה כי הנאשם הינו המפרנס העיקרי של משפחתו. לדבריו, הנאשם ואשתו השלימו ביניהם וחיים ביחד עם ילדיהם.

כמו כן טען כי הנדבך המרכזי להתרחשות האירוע הינה העובדה כי הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול, והיות שהנאשם אינו אלכוהוליסט או סובל מבעיות שתייה הרי שאין לראות בכך דפוס התנהגות המאפיין את הנאשם.

עוד טען כי הנאשם היה המום מהתנהגות השוטרים כלפיו וכלפי אשתו.