מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' קרצבסקי

גזר דין

בפני נאשם, גבר צעיר יליד 1990, שהורשע על פי הודאתו בכל שיוחס לו בכתב האישום. שלושת אישומיו בעבירות הבאות:

באישום הראשון":

בהחזקת רימון הלם עבירה על הוראת סעיף 144 (א) לחוק העונשין.

בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקיד.

באישום השני:

בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון – עבירה על הוראת סעיף 412 לחוק העונשין.

באישום השלישי:

הכשלת שוטר.

הרקע העובדתי בקצרה הוא כדלקמן:

ביום 4/11/08, בשעות הצהריים, הבחינו שוטרים בנאשם כשהוא רוכב על קטנוע, כשעצרו אותו, ניסה לברוח מן המקום, ובחיפוש על גופו נמצא בחזקתו, בתחתוניו, רימון הלם צהלי עטוף בגרב.

באישום השני, בספטמבר לפני האישום הראשון, נתפס בחזקת המשיב רימון עשן בשונה מהרימון הקודם שהיה רימון הלם.

באישום השלישי, ביום 9/9/98 – כמה ימים לפני ארועי האישום השני, הכשיל הנאשם שוטרים כמפורט בפרק העובדתי לכתב האישום בכך, שהציג טענה כוזבת לשוטרים כאילו הביא קטנוע כשהוא נמצא מחוץ לתחנה והוא מתעתע בהם.

בשלב הטיעונים לעונש הוגשו ראיות מהם עולה כי לנאשם יש מעורבות פלילית קודם שהסתיימה בלא הרשעה בבימ"ש שלום לנוער.

כמו כן הוגש תסקיר בעניינו אליו אתייחס מיד בהמשך.

במהלך שמיעת התיק, הצדדים דיברו ביניהם, הגיעו להסכמות שחלקן הסתיימו באי הבנות ושבו להסכמות חלקיות, קרי, בתום סאגת המגעים בין הצדדים הבנתי כי התביעה התחייבה ובפועל ביקשה מאסר בפועל, כיון שהתסקיר לשיטת התביעה לא היה חיובי.

לשיטת הנאשם ובא כוחו התסקיר היה חיובי, עיקר הקשיים ואי הבהירויות העולים מן התסקיר יסודם בכך שהנאשם התקשה להיפתח בקבוצה הטיפולית בפני אחרים, והתנהגותו הביישנית או הנמנעת פורשה על ידי שרות המבחן כפי שפורשה ולא לטובת הנאשם.

התביעה ביקשה להחמיר עם הנאשם ולגזור עליו 8 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח ועונש מאסר מותנה. עיקר טיעוניה והנמקותיה היו:

1.החזקה עקבית של כלי ירייה וכלי נשק. [שני הרימונים אחד עשן ואחד הלם]. יש בה כדי להעיד על התנהלות מסוכנת של הנאשם כלפי סביבתו.

2. דרך התנהלותו עם השוטרים יותר מפעם אחת, יש בה "להשביח" את המסוכנות של הנאשם.