מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' מנביץ

הכרעת דין

בפני

כב' הסגן נשיאה ישראל ויטלסון

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 07/08/06, בשעה 22:30 או בסמוך, נהג הנאשם ג'יפ סוזוקי בשדרות רוקח בתל-אביב מכיוון מערב למזרח, בנתיב האמצעי.

באותה העת, בשדרות רוקח, בכיוון נסיעת הנאשם, בנתיב הימני ביותר, במסלול הנסיעה עצרה מונית מרצדס, בה נהג חיים הררי בסמוך לשני הולכי רגל שנמצאו על המדרכה.

בהתקרב הנאשם לאזור בו עצרה המונית, הוא סטה, ללא סיבה שמאלה בפתאומיות וללא איתות, לכיוון רכב מסוג סובארו בו נהג אייל גרינברג. רכב הסובארו נסע בנתיב השמאלי ביותר במסלול. הנאשם דחק את הרכב האחר זה בלם וצפר לרכב הנאשם, או אז ביצע הנאשם סטייה חזקה ופתאומית ימינה, ובפניה זו של הנאשם הוא התנגש במונית שעצרה בנתיב הימני ביותר, הדף אותה קדימה ובאופן שפגעה בהולכי הרגל שעמדו על המדרכה. המונית הוטחה לאחר מכן שמאלה לעבר אי-התנועה (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נחבל הולך הרגל ד.י. (בן 18) בראשו ולאחר 10 ימים הועבר ליחידה שיקומית לפגיעות ראש.

הולכת הרגל א.ב. (בת 16) נחבלה קשה בראשה, כעבור 10 ימים נפטרה כתוצאה מהתאונה.

התאונה נגרמה כתוצאה מנהיגתו הרשלנית של הנאשם.

כתב האישום מפרט את הגורמים לתאונה.

הנאשם נהג בכביש באופן מסוכן, נמהר ורשלני, בחוסר זהירות, בכך שסטה שמאלה ללא סיבה באופן פתאומי, ללא איתות ומבלי ששם ליבו לדרך, עד שדחק את הרכב משמאלו, לאחר מכן סטה הנאשם ימינה באופן חד-ופתאומי, מבלי ששם לב לתנאי הדרך, למונית שעמדה בצד ימין הולכי הרגל, התנגש בה וגם לתאונה ותוצאתה.

הוראות החיקוק לפיהן הובא הנאשם לדין הן:

1.גרם מוות ברשלנות – עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין התשל"ז 1977 ביחד עם סעיף 40 ו- 64 לפקודת התעבורה התשכ"א – 1961.

2.נהיגה בקלות ראש וברשלנות – עבירה לפי סעיף 62(2) יחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א – 1961.

3.סטייה מנתיב – עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961.

4.פנייה שלא בבטחה, עבירה לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

5.פנייה ללא איתות – עבירה לפי תקנה 58 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961.

לאחר שמיעת העדויות כולן, בחינת הראיות ובחינתן, אני קובע כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

טענת ההגנה של הנאשם

מעיון בהודעותיו של הנאשם תחת אזהרה מיום התאונה, שניות ספורות לאחריה (ת/9) ומיום 13/8/06 (ת/8), הוא טען שראה במונית אשר נמצאה בנתיב הימני הקיצוני אור לבן דולק מכאן הוא הניח כי המונית נסעה לאחור. במצב נתון זה, כדי להימלט מהמונית, שעמדה במקום אסור, או שנסעה לאחור, הוא סטה שמאלה מתוך אילוץ, אשר על כן אין להטיל עליו את האחריות לגרימת התאונה. לא זאת אף זאת, הרכב שנסע משמאלו במסלול, בו נהג אייל גרינברג "דחף" אותו ימינה לעבר המונית, אשר על כן אייל גרינברג הוא האשם בגרם התאונה. למסקנה זו הגיע הנאשם, לאחר ששמע את עדות העד גרינברג בבית המשפט (עמ' 43 שורה 15 לפרוטוקול).