מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' פולצ'ק ואח'

גזר דין

פתח דבר

לאחר שמיעת ראיות הורשעו הנאשמים בשורה ארוכה של עבירות על חוק העונשין, תשל"ז – 1977 ועל פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן: "חוק העונשין" ו"פקודת מס הכנסה"). כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים מונה חמש פרשיות שונות, שפורטו במסגרת שמונה אישומים. בשלוש פרשיות הורשעו הנאשמים ומשתיים זוכו. לעניין פירוט האישומים והפרשיות בהן הורשעו הנאשמים, אני מפנה להכרעת הדין.

כפי שציינתי בפתח הכרעת הדין, תיק זה הוא חריג, שכן המעשים בוצעו על ידי הנאשמים בשנים 1991 – 1998, היינו תחילתם לפני כ – 23 שנים וסיומם לפני 16 שנים. לוותק המעשים, היו השלכות במישור האחריות הפלילית, שפורטו בהכרעת הדין. לנושנות המעשים חייבות להיות, להשקפתי, השלכות ממשיות במישור גזירת הדין, בין בדרך של סטייה ממתחמי הענישה וקיצור משמעותי של תקופת עונשי המאסר מחמת שיקולי שיקום, תוך הרחבה של המושג שיקום ושקלול השיהוי הממושך והזמן שחלף בגדר שיקולי השיקום, ובין בדרך של קביעה כי בנסיבות השיהוי יוצא הדופן אין לגזור את דינם של הנאשמים על פי התיקון לחוק והבניית שיקול הדעת בענישה, אלא לפי המדיניות שקדמה לתיקון לחוק, מדיניות שהכירה בשיקול של שיהוי וחלוף זמן ניכר ככזה המאפשר ענישה קלה מזו המתחייבת ממדיניות הענישה המקובלת.

בגזר הדין אפסע בשני מסלולים: במסלול אחד, אקבע את מתחמי הענישה למעשים, ואפרט את הנסיבות הקונקרטיות הרלבנטיות לגזירת הדין ואף את העונש הקונקרטי ההולם את מעשי הנאשמים, גם בהתחשב בחלוף הזמן, כמובן, אך מבלי לסטות ממתחמי הענישה. במסלול השני, אבחן את היבט השיהוי, ונפקותו המשפטית בעניינם של הנאשמים שלפניי.

ראיות הגנה לעונש

נאשם 1

נאשם 1 העיד כעד הגנה לעונש. הוא תיאר את הקושי שהיה מנת חלקו מאז הפרשה, את השבר האישי, הזוגי, המשפחתי, הנתק מבני משפחתו, מצבו הרפואי ונכות רעייתו ממנה הוא בהליכי גירושין (נע/1 – נע/2). הוא התייחס לחברה בבעלות רעייתו, אותה לדבריו הוא מנהל, ולקשייה הכלכליים, וכן תיאר תביעה אישית על תשלום שכר דירה שהוגשה נגדו ונגד רעייתו בשל העובדה שהעבירו את התשלומים לגורם לא נכון. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו וציין כי חטא בחטא היוהרה, הוא מתבייש בעצמו ומודה בכל מה שהורשע בו.

נאשם 2

בעניינו של נאשם 2 העידה שורה ארוכה מאד של אנשים, שכולם עמדו על סגולותיו האישיות, מסירותו, תרומתו לזולת לצבא ולעם, תרומתו להצלת חיי אדם, אחריותו, ואמינותו האישית במישורים בהם באו עמו בקשר. חלק נכבד מן העדים היו מפקדיו או חבריו של נאשם 2 ליחידה הצבאית המסווגת בה שירת ועשה שירות מילואים ממושך. בנוסף, העידו בני משפחה וחברים. כן הוצגו מכתבי תודה מגורמים בהם התנדב הנאשם או להם סייע (נע/4).

טיעוני הצדדים לעונש ודברי הנאשמים

ב"כ המאשימה פירטה את מדיניות הענישה בעבירות כלכליות ובעבירות מס, את הדגש שניתן לחומרת המעשים על פני הנסיבות האישיות, את ההתמקדות בגמול ובהרתעת היחיד והרבים, את המשמעות של אי הסרת מחדל ואת אופי העונשים. היא עמדה בהרחבה על כל מאפייני החומרה בפרשה, ובראשם המעילה באמון הן מבחינת התפקיד והן מבחינת המעמד של נאשם 1 כחבר המושב, ואופיו השיתופי של המושב, והקשר ארוך השנים של נאשם 2 עם המושב. היא הדגישה את התקופה הממושכת, מגוון המעשים, התחכום, ההסתרה, הפעילות במספר מפעלים וציינה כי מעשי הנאשמים מצויים ברף העליון של החומרה. היא ציינה מתחם ענישה כולל לכל כתב האישום הנע בין 3 ל – 7 שנים לכל אחד מהנאשמים, והעירה כי רק בשל הזמן שחלף המתחם אינו גבוה יותר. היא עתרה לרף העליון.

ב"כ נאשם 1 עמד על הזמן הרב שחלף, שלא באשמת נאשם 1, אשר גרם לכך שהנאשם הנותן את הדין כיום אינו הנאשם שביצע את המעשים. הוא עמד על מכלול הנסיבות האישיות, על לקיחת האחריות בסופו של דבר, על העונש שנענשו הנאשם ומשפחתו מן ה"לינץ'", כהגדרתו, שנעשה בהם במושב, הוא הדגיש את הנורמטיביות של הנאשם ביתר מישורי החיים והדגיש את הפרשה כהסתבכות יחידה עם החוק. לעניין חובות המס, נטען כי לא הייתה דרישה לתשלום במהלך השנים, וכעת המצב הכלכלי לא טוב ואין באפשרותו לשלם. הוא ביקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

ב"כ נאשם 2 הדגיש אף הוא את הזמן שחלף, עמד על שיתוף הפעולה של הנאשם 2 עם המושב ועם רשויות החוק, טען שבכך יש לבטא לקיחת אחריות וחרטה, ציין כי אין לנאשם הסתבכויות אחרות עם החוק, ועמד על אישיותו יוצאת הדופן של הנאשם כפי שנגלתה מעדויות האופי והמסמכים ועל תרומתו המיוחדת לחברה ולהצלת חיי אדם. הוא התייחס לנסיבות האישיות, המשפחתיות, ולכך שסמוכים על שולחנו ומתגוררים בביתו בני משפחה רבים חלקם נתמכים. הוא ביקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

נאשם 2 ציין כי נגרר למעשים לא הולמים, לא נכונים ולא טובים, הכל מתוך ניסיון לעזור. הוא ביקש להתחשב בו ובמצבו האישי והמשפחתי.

דיון והכרעה

הבניית שיקול הדעת בענישה

כפי שצוין בפתח גזר הדין, גזירת הדין תבוצע בשני מסלולים. המסלול הראשון הוא המסלול הקלאסי לגזירת הדין בהתאם לתיקון לחוק בדבר הבניית שיקול הדעת בענישה. התיקון לחוק העונשין בו נוסף סימן א1 בפרק ו, שעניינו הבניית שיקול הדעת בענישה (להלן: "התיקון לחוק"), נועד לקבוע את דרך גזירת הדין על כל שלביה. בתיקון לחוק נקבע כי בית המשפט פועל במתכונת תלת שלבית. בשלב הראשון, נקבע מספר הארועים בכתב האישום. בשלב השני, נקבע מתחם הענישה, בהתחשב בחומרת המעשים בנסיבות העניין ובמידת אשמו של הנאשם, פגיעתם בערכים החברתיים המוגנים, ומדיניות הענישה הנוהגת. בשלב השלישי, נקבעים העונשים הקונקרטיים, המצויים בדרך כלל בתחום מתחם הענישה, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים הקבועים בחוק לסטייה מן המתחם.

הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה

מעשי מרמה כלפי התאגיד בו משמשים הנאשמים בתפקידי אמון בכירים, ומעשי גניבה מהתאגיד פוגעים בראש ובראשונה ביחסי האמון שבין התאגיד לבעלי התפקידים וכן באינטרס הרכושי של התאגיד.