מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' כושאוי

גזר דין

רקע ותמצית האישום

כתב האישום הוגש בשנת 2009. לאורך הזמן שחלף נוהל ההליך בידי מותבים שונים, ארעו חילופי ייצוג וכשל הליך גישור, שאז הועבר ההליך לטיפולי. ביום 2.6.13 החלה שמיעת ראיות במסגרת "משפט זוטא" ונשמעו שני עדים. ביום 6.6.13 הודיעו הצדדים שגיבשו הסדר, לפיו תוקן כתב האישום והנאשם הודה בעובדותיו והורשע בעבירות שתפורטנה בהמשך. הצדדים עתרו להפניית הנאשם לשירות המבחן לעריכת תסקיר והסכימו כי "הנאשם לא הנהנה ולא מפיק הרווח העיקרי מן (ה)עבירות בהן הודה". מאז נמשך ההליך בהמתנה לתסקיר שירות המבחן, ומשזה הוגש – לחוות דעת אותה ביקשה ההגנה להגיש. ביום 23.1.14 נשמעו טיעונים לעונש.

זו תמצית כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם. כתב האישום מונה ארבעה אישומים.

לפי החלק הכללי, בשנים 2007-2008 (להלן: "התקופה הרלבנטית") עסק הנאשם בקניית ומכירת מוצרי דלק ובין היתר פעל בשליחותו של שמעון גבאי (להלן: "גבאי") במכירת דלק לחברת "החץ חברה לדלק המובילה בישראל בע"מ" (להלן: "חץ אנרגיה"). חברה זו מכרה דלק ללקוחות שונים, הפעילה בין היתר תחנת דלק ברחוב האומן 38 בירושלים (להלן: "התחנה") ונשלטה בידי מר רחמים רחמים (להלן: "רחמים"). חץ אנרגיה פעלה עד סוף 2007. את פעילותה, לרבות הפעלת התחנה, המשיכה חברת "ח.י.צ. אנרגיה שיווק דלקים" (להלן: "ח.י.צ."). הנאשם היה מנהלה הפעיל של ח.י.צ. והיא הוקמה בידי גבאי, רחמים וגולן טובלי. הרוח החיה מאחורי פעילותה הפלילית של ח.י.צ. היה גבאי והניהול השוטף לרבות ההחלטות השוטפות המהותיות הופקדו בידי הנאשם, בהנחיית גבאי.

לפי האישום הראשון, בתקופה הרלבנטית הנחה הנאשם את עובדי התחנה כי בגין מכירות מאחת ממשאבות הדלק בתחנה לא יינתנו חשבוניות והתשלום בגין התדלוק יהיה במזומן בלבד. כך ביצע עסקאות בסכום שאינו נופל מארבעה מיליון ₪. ההכנסות בגין עסקאות אלה לא דווחו לרשויות המס בשמונה הדוחות התקופתיים שהגישה ח.י.צ.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בשמונה עבירות על סעיפים 117(ב)(1) ו-117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ושמונה עבירות על סעיפים 117(ב)(8) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ.

לפי האישום השני, בתקופה הרלבנטית ובעת פעילותה של "חץ אנרגיה" מכר לה הנאשם דלק ממקורות שונים, לרבות דלק שנרכש מעוסק מורשה בשם "סול זול" על שמו של מר אשרף בדיר שמקורו בשטחי הרשות הפלסטינית והובל ל"חץ אנרגיה" באמצעות חברת "דרך ישרה". הנאשם לא קיבל חשבונית מס עבור הדלק שרכש ולא הוציא ל"חץ אנרגיה" חשבונית בגין המכירה. כדי לטשטש את מקור הדלק ולהקטין את חבות המס של "חץ אנרגיה" המציא לה חשבונית כוזבת על שם עוסק מורשה בשם "איזי מרקט". שווי סך המכירות שביצע בשיטה זו לא פחת מ-750 אלף ₪. בדומה, בעת פעילותה של ח.י.צ. רכש הנאשם עבורה דלק ממקורות שונים ובהם דלק משטחי הרש"פ שהתקבל מ"דרך ישרה" וממוחמד חמד, מבלי שהוצאו חשבוניות מס. כדי לטשטש את מקור הדלק קיבלו הנאשם, ח.י.צ. וגבאי חשבוניות כוזבות ממר משה אלחדד ורכשו חשבוניות כוזבות מיעקב ביטון וחברת "הוד והדר ארגמן". בסוף כל חודש, בהנחיית גבאי, הורה הנאשם למנהלת החשבונות של ח.י.צ. לחשב את סכום המס המתקבל ממס העסקאות אל מול מס התשומות ובהתאם קבעו את סכום החשבונית הכוזבת שתתקבל, ללא קשר לכמות הדלק שסופקה בפועל לח.י.צ. סך החשבוניות הכוזבות שהתקבלו כך הינו 6,477,112 ₪ לכל הפחות.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בשמונה עבירות על סעיפים 117(ב)(1) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ, שמונה עבירות על סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ, ושמונה עבירות על סעיפים 117(ב)(8) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ.

לפי האישום השלישי, בתקופה נובמבר 2006-מאי 2008 מכרו גבאי והנאשם דלק ללקוחות שונים מבלי שהוציאו חשבוניות וללא דיווח לרשויות המס. כדי להקטין את חבות המס של הלקוחות מסרו להם חשבוניות כוזבות על-שם חברת "הוד והדר ארגמן בע"מ". בגין זאת שילמו עמלה ל"הוד והדר ארגמן בע"מ" ולמנהלה יעקב ביטון. סך סכומי החשבוניות שמסר הנאשם באופן זה אינו נופל מ-673,792 ₪.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בשמונה עבירות על סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ, אחת-עשרה עבירות על סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ, ושמונה עבירות על סעיפים 117(ב)(8) לחוק מע"מ.

לפי האישום הרביעי רכש הנאשם בהנחיית גבאי דלק מליאור חן המכונה "פיסטון", כאשר הנאשם וגבאי ידעו שמדובר בדלק גנוב ורכשוהו במחיר הנמוך בעשרים וחמישה אחוזים מהמחיר שנקבע בידי בתי הזיקוק לאותה עת. בהנחיית גבאי הציע הנאשם ליעקב ביטון לרכוש את הדלק והלה הסכים ורכש בשלושה עשר מועדים שונים לכל הפחות מאה וחמישים אלף ליטרים של דלק לפחות, בשווי שאינו נופל משבע מאות וחמישים אלף ₪. הנאשם וגבאי לא קיבלו חשבוניות מס בגין רכישת הדלק, לא הוציאו חשבוניות בגין מכירתו ולא דיווחו לרשויות על ההכנסות מן המכירות.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בשלוש עשרה עבירות על סעיף 412 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בעבירה על סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ, ובעבירה על סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ.

הטיעון והראיות לעונש

במסגרת הסדר הטיעון, ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל וקנס של מאה אלף ₪. המאשימה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, שכללו צורות שונות של עבירות על חוקי המס וכן קבלת ומכירת דלק גנוב, דבר המעיד לשיטתה על מי שגבולות החוק אינם מרתיעים אותו. בתגובה לטענתו, לפיה בתחילת התקופה לא ידע שמעשיו אינם חוקיים, נטען שהנאשם החל לבצע עבירות עוד לפני הקמת "ח.י.צ." בנובמבר 2007. עוד ציינה המאשימה את סכומי העבירות הגבוהים והדגישה את פגיעת עבירות המס בשירותים הממשלתיים ואת הפסיקה בנושא. במסגרת זו נטען כי הנפגעים המובהקים ביותר מעבירות מס הן השכבות החלשות, הנסמכות על תמיכה ממשלתית. עוד נטען כי התגובה החברתית להרשעה בעבירת מס היא מינורית ומכאן הצורך בהחמרת הסנקציה הפלילית. המאשימה הסבירה כי בגיבוש עמדתה לקחה בחשבון, לקולה, כי הנאשם מונה בידי גבאי ופעל בהנחייתו. עם זאת טענה שהנאשם לא היה "חייל" אלא דמות דומיננטית שקיבלה החלטות, ניהלה עובדים וביצעה פעולות עצמאיות בעוד שגבאי לא היה נוכח משך רוב שעות היום בתחנה. עוד חלקה על הטענה לפיה הנאשם פעל מתוך חולשה ורצון לרצות אחרים והדגישה כי ניהל תחנת דלק, קיבל שכר ואחוזים מרווחי המכירות, עבד מול ספקים, חילק הוראות ופעל מול ספקי החשבוניות הכוזבות. המאשימה הוסיפה וציינה לקולה את שיתוף פעולתו של הנאשם בחקירה, במסגרתה הפליל עצמו וכן אחרים, אך ציינה שבמשפטו-שלו פעל לעכב את המשפט תוך החלפות ייצוג תכופות. בנוסף, התחמק מלהעיד במשפטו של גבאי אליו זומן 12 פעמים, לרבות באמצעות צווי הבאה. לבסוף צוין כי מחדלי המס לא הוסרו.

ב"כ הנאשם, שייצגו את הנאשם במסירות רבה ולא חסכו במאמצים על מנת לסייע לו, עתרו להשית עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס נמוך שיחולק לתשלומים. ההגנה הדגישה את שיתוף הפעולה של הנאשם עם חוקריו במהלך החקירה ולאחריה, את חרטתו והודאתו שקיצרה את ההליך, ואת נסיבותיו האישיות. במסגרת זו נטען שהנאשם, סב לנכדים, שיקם את חייו מאז המקרה ולא חזר להסתבך בפלילים. הוא עובד בעבודה מסודרת, שמרחיקה אותו מסביבה שולית. שליחתו למאסר תקטע מהלך זה ועלולה לדרדרו לנוכח אישיותו המורכבת ומצבו הרפואי. הוצגה מצוקתם הכלכלית של בני משפחת הנאשם, הנסמכים על תמיכתו הכספית. צוינו חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות והימשכות ההליך. עוד גרסה ההגנה כי לגבאי היתה השפעה "מוחלטת" על מעשי הנאשם, שביצע הנחיות ללא יכולת לקבל החלטות בעצמו, ונכנס לעבוד בתחנה מבלי שידע שיידרש לעבור עבירות. הודגש חששו של הנאשם מפני גבאי ונטען שהנאשם לא הפיק רווח מהעבירות ואם קיבל משכורת מגבאי, האחרון לקח את חלקה חזרה. עוד נטען כי ראוי להקל בעונש בשל הבטחות שנתנו החוקרים לנאשם במהלך חקירתו, ולעניין זה הפנו הסנגורים לאמירות מתוך תמלילי החקירות. הימנעותו של הנאשם מלהתייצב לעדות במשפטו של גבאי הוסברה בחשש מפניו.

הנאשם עצמו טען בהתרגשות רבה, הביע חרטה על העבירות שביצע וביקש להימנע משליחתו למאסר. הוא תיאר את נסיבותיו הכלכליות והאישיות: היותו סב לארבעה, משפחתו בכינוס נכסים ותאלץ למכור את המשק בו היא מתגוררת, ועבודתו בשיווק ירקות כדי לסייע למשפחתו תוך שהוא מתרחק מחברה שולית. עוד סובל הוא מבעיות בריאותיות ונוטל כדורים לטיפול בדיכאון, כדורי שינה וכדורים פסיכיאטריים. לטענתו נקלע לביצוע העבירות מבלי שידע שמעשיו אינם תקינים ובהשפעת "אנשים" מהם התקשה להתחמק. את ביצוע העבירות המשיך מתוך פחד וחוסר יכולת לסרב. את משכורתו לא שילמו לו והוא לא ראה כל רווח מן העבירות. עוד טען שחוקריו הבטיחו לו שלא ירצה מאסר ולכן שיתף עמם פעולה. הנאשם סרב לנקוב בשמות ה"אנשים" בטענה כי הוא חושש לחייו ולמשפחתו.

אביו של הנאשם, מר דניאל כושאווי ובתו גב' רוית כושאווי, תארו את המצוקות הבריאותיות והכלכליות של משפחתם ואת היסמכותה על הנאשם, וביקשו לנקוט עמו במידת הרחמים.

עוד הציגה ההגנה מסמכים רפואיים (ענ/5) ובהם מכתב מיום 4.12.13 של ד"ר ר' יאצקו מן המרכז הקהילתי לבריאות הנפש בבית שמש, לפיו הנאשם מוכר למרפאה, אובחן כסובל מהפרעת חרדה וטופל תרופתית כאשר לאחרונה ביקר במרפאה ביוני 2013, ומסמכים בדבר בעיות בריאות. כן הוגש מכתב יו"ר "המרכז הרוחני לבעלי תשובה" לפיו הנאשם פעיל בעמותה (ענ/4); מכתב מחברת "ביכורי האלה" המעסיקה את הנאשם מזה כשנה ומספרת על מסירותו לעבודה (ענ/3); רשימת תיקים מן ההוצאה לפועל (ענ/2); ומכתב של מר י' משה, סגן ראש המועצה האזורית מטה יהודה, לפיו הנאשם ומשפחתו תורמים לחיי הקהילה במקום מגוריהם והנאשם הוא מפרנסה היחיד של המשפחה.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעתו של ד"ר דגן