מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה נ' ברין

הודע לנאשם כי אני מזכה אותו מהעבירות שעניינן מסירת אמרה כוזבת בדו"ח, לפי סעיף 220(2) לפקודה; ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודה.

ה כ ר ע ת ד י ן

הרקע העובדתי והאישומים

1.הנאשם היה והינו בעליו של עסק בשם "אופק שירותים משפטיים לפרקליט" (להלן: "העסק"). עיסוקו בהענקת שירותים שונים למשרדי עורכי-דין, ובין השאר, שירותי שליחות לבתי המשפט, הפקת ומסירת מסמכים ללשכות רישום מקרקעין, למס שבח ולרשם החברות.

2.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שעבר לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

כתב האישום מחולק לשתי חטיבות נפרדות. החטיבה האחת מתייחסת להשמטת הכנסות מהדו"חות השנתיים שהגיש הנאשם לפקיד השומה לשנות המס 2003 ו-2004 (להלן: "הדו"ח", או, "הדו"חות"). לטענת המאשימה, הדו"חות הם כוזבים, שכן, הנאשם השמיט מהם בזדון, מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, הכנסות בסך 427,655 ₪ שנתקבלו כהחזרי אגרות מלקוחות. בגין כך, מייחסת המאשימה לנאשם שני פרטי אישום שעניינם עבירה של השמטת הכנסה מדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודה. חטיבת העובדות השניה מתייחסת לשתי הצהרות הון שהגיש הנאשם על פי דרישה: האחת - הצהרת הון לתאריך 31.12.99 והאחרת - הצהרת הון ל-31.12.02 (להלן: "הצהרת ההון", או, "הצהרות ההון"). לטענת המאשימה, מסר הנאשם בהצהרות ההון שהגיש תרשומות כוזבות בזדון, בכוונה להתחמק ממס, שכן, הוא נמנע מלדווח ולציין בהן כי רכש בכספו דירה למגוריו, ברח' מצפה 4 בת"א [גוש 6952 חלקה 45 (להלן: "הדירה")], ורשם אותה על שם אחיו, חן ברין. נטען גם, כי בהצהרת ההון השניה לא דיווח הנאשם על חשבון הבנק שהחזיק באותה תקופה בבנק דיסקונט לישראל בע"מ, סניף 34 (להלן: "חשבון הבנק"). בגין אלה, מייחסת המאשימה לנאשם שני פרטי אישום שעניינם מסירת אימרה כוזבת בדו"ח, לפי סעיף 220(2) לפקודה.

המאשימה טוענת בכתב האישום, כי במעשיו ובמחדליו המתוארים, בכל אחד ואחד מהדו"חות פעל הנאשם תוך שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד בכוונה להתחמק מתשלום מס, ועל כן, היא מייחסת לו ארבעה פרטי אישום לפי סעיף 220(5) לפקודה.

הסכמות ומחלוקות

3.במועד ההקראה כפר הנאשם באשמות המיוחסות לו בשתי החטיבות המתוארות, הן ביחס לדו"חות השנתיים והן ביחס להצהרות ההון. עם התקדמות ההליכים, ולאחר שתוקן כתב האישום בידי המאשימה, ביום 11.3.09, התגבשה עמדתה המעשית של ההגנה, שלפיה, לא חלקה עוד על תוכנם של הדו"חות השנתיים (ת/12, ת/13) והצהרות ההון (ת/14, ת/15), והעמידה את המחלוקות על היבטים משפטיים, הכרוכים בפרשנות המונחים הרלוונטיים בפקודה ובתפיסת העולם העומדת בבסיסם.

4.קיימת, איפוא, הסכמה בין הצדדים לגבי תוכנם של הדיווחים השנתיים והצהרות ההון כדלקמן: הדו"ח השנתי לשנת 2003 (ת/12) ובדו"ח רווח והפסד שצורף אליו דווח על הכנסות בסכום כולל של 567,907 ₪, והכנסה חייבת בסך 282,826 ₪; בדו"ח השנתי לשנת 2004 (ת/13) ובדו"ח רווח והפסד שצורף אליו דווח על הכנסות בסכום כולל של 733,993 ₪, והכנסה חייבת בסך 436,595 ₪. בדו"חות האמורים לא דווחו הוצאות לאגרות שהופיעו בספרים: סך 21,734 ₪ בשנת 2003, וסך 34,447 ₪ בשנת 2004.

5.אין חולק, כי בדו"חות השנתיים האמורים לא דיווח הנאשם על הכנסותיו מאגרות. דהיינו: הסכומים שנתקבלו מלקוחות בשנת 2003 בסך 136,838 ₪, ונרשמו בספרי החשבונות של העסק כ"הכנסות מאגרות" (כמפורט בדו"ח הריכוז ת/20), לא דווחו בדו"ח השנתי 2003; והסכומים שנתקבלו מלקוחות בשנת 2004 בסך 290,817 ₪, ונרשמו בספרי החשבונות של העסק כ"הכנסות מאגרות" (ראו: דו"ח הריכוז ת/21), גם הם לא דווחו במסגרת הדו"ח של שנת 2004.

6. אולם, הנאשם כופר בהאשמות המיוחסות לו בגין מחדלים אלה, כשלטענתו, ברובד המשפטי, "הכנסות מאגרות", על פי אופיין, אינן בגדר "הכנסה", כהגדרתה בפקודה, ואין מקומן בדו"ח השנתי; וברובד העובדתי, הוא טוען, שנשא בפועל בהוצאות בגין האגרות, שאם לא כן, לא יכול היה לספק ללקוחותיו את השירותים שסיפק; ההכנסות מאגרות מתקזזות בהתאמה כנגד ההוצאות בהן נשא, ומכאן, שהוא לא התחמק בזדון מתשלום מס, ולא הוכחה כוונתו לעשות כן, ובודאי שלא הוכח השימוש בדרכי מרמה, עורמה ותחבולה.

7.אשר להצהרות ההון: מוסכם כי הנאשם לא דיווח בהן על הדירה שבה התגורר. אולם, מאחר שהדירה היא קניינו של אחיו, חן ברין ואשתו, ורשומה על שמו, סבור הנאשם, כי לא חלה עליו החובה לדווח עליה בהצהרות ההון. יתרה מכך, הוא דיווח בשתי הצהרות ההון על ההלוואה בסך 310,000 ₪ שהעניק לאחיו לרכישת הדירה, ועל כן, אין בהצהרות ההון כל אימרה כוזבת.

8.הנאשם הודה כי מהצהרת ההון השנייה (ת/15) השמיט בשגגה ומתוך רשלנות דיווח אודות חשבון בנק משותף לו ולאשתו, אשר נפתח זמן קצר קודם לכן. הוא הכחיש את יסוד הכזב והזדון המיוחס לו בקשר לכך.

9.אדון בכל אחת מהחטיבות המפורטות לעיל, תוך התייחסות לתשתית הראייתית שהוכחה, ככל שהיא נדרשת להבהרת התמונה העובדתית, וכן, בסוגיות המשפטיות המתעוררות נוכח טענות הצדדים.

האישום:

השמטת הכנסה מדו"ח

תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה

הכנסות מאגרות - התשתית הראייתית