מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' קיקואשווילי ואח'

גזר דין (נאשם 3)

רקע עובדתי וטיעוני הצדדים

הנאשם הינו אחד מארבעה נאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בפרשה שעניינה סחר במטבע מזויף. סופו של דבר הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של זיוף שטר כסף (סעיף 462(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, והורשע לפי הודאתו. על פי העובדות בהן הודה, ביום 23.7.08 סיכם נאשם 1 עסקה עם סוכן משטרתי, לפיה יקבל הסוכן מאותו נאשם 100,000 דולרים מזוייפים, וישלם תמורתם 85,000 דולר. השניים קבעו כי יפגשו למחרת היום לשם ביצוע העסקה. ביום שיועד לפגישה, התקשר הנאשם לסוכן, הציג עצמו כחברו של נאשם 1, והודיע לו כי הוא, ביחד עם נאשם 1 ואנשים נוספים, כבר ממתינים לו לצורך ביצוע העסקה. בין הסוכן לבין הנאשם התנהל דין ודברים באשר למקום המפגש הרצוי, ולבסוף הוסכם על צומת לטרון. משהגיעו לצומת, ירד נאשם 3 מן הרכב בו היה, לחץ את ידו של הסוכן, ולאחר מספר שניות התקשר לנאשם 1, שהיה ברכב אחר, והודיע לו כי "הכל בסדר", וכי הוא יכול להגיע למקום המפגש. ואכן זמן קצר לאחר מכן התקרב נאשם 1 ברכבו, בו נהג נאשם 2. הסוכן אמר לנאשם 1 כי הביא עימו יותר מדי אנשים. נאשם 3 נכנס, בתגובה, לרכב בו הגיע למקום, וצפה ממנו, ביחד עם נאשם 4, בעסקה המתרחשת. לאחר סיום העסקה החלו שני כלי הרכב, זה של נאשמים 1 ו-2 וזה של הנאשם ונאשם 4 להתרחק מן המקום, כשהמשטרה עוקבת אחריהם. כעבור כמה מאות מטרים של נסיעה על כביש מס' 1 לכיוון תל-אביב, עצר רכבו של הנאשם בצד הכביש, והשוטרים שהיו בעקבותיהם עצרו את השניים.

לא הייתה בין הצדדים הסכמה לעניין העונש, למעט ההסכמה כי יוגש תסקיר מבחן. יוער, כי במסגרת הסדר הטיעון הודה גם נאשם 4 (בעבירת סיוע לזיוף שטר כסף), אולם מאוחר יותר ביקש לחזור בו מהודאתו והתרתי לו זאת. עניינו עדיין תלוי ועומד.

יש להקדים ולומר, כי נאשמים 1 ו-2, שגם הם הורשעו בסופו של דבר לפי הודאתם, נדונו לעונשי מאסר בפועל (האחד לעונש של 12 חודשי מאסר והאחר לעונש של 10 חודשי מאסר), ואין חולק כי עניינם חמור לאין ערוך מזה של הנאשם, הן בשל עבירות נוספות שביצעו, והן בשל מעמדם ומידת מעורבותם בעסקת הסחר במטבע המזויף.

עוד יש לומר, כי עניינו של הנאשם שלפני (כמו גם של נאשם 4) השתהה עת רבה, הן בשל פיטורי הסנגור הקודם שייצג אותם, והן בשל קשיי תקשורת עימו ואי התייצבות לדיונים שנקבעו.

ועתה לגופו של עניין.

ב"כ המאשימה סבור, כי הגם שחלקו של הנאשם קטן באופן משמעותי מחלקם של נאשמים 1 ו-2, הרי שהעונש שיש לגזור עליו צריך לכלול מרכיב של מאסר בפועל, הן לנוכח טיב מעורבותו בעבירה, והן לנוכח עברו הפלילי . לעומתו סבור ב"כ הנאשם, כי הפער בין הנאשם לבין חבריו הנ"ל הוא כה גדול, עד שאין מקום לענישה במאסר ממש בעניינו, ויש להסתפק במאסר מותנה וקנס, ולכל היותר במאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות. עוד עמד על מצבו המשפחתי ונסיבותיו האישיות, וכן הדגיש כי העבירה האחרונה שביצע הנאשם היא משנת 2004, וכי רוב העבירות בהן הורשע בעבר לא גררו עונשים של ממש, מה שמלמד כי לא היו חמורות בנסיבותיהן.

תסקיר המבחן מציין את התנהלותו הבעייתית של הנאשם בכל הנוגע לניסיונות של קצינת המבחן ליצור עימו קשר ולקיים עימו מפגשים לשם עריכת התסקיר. לנוכח התנהלותו, הוגש תסקיר חלקי. מן התסקיר עולה כי לאורך השנים אין הוא מגלה יציבות תעסוקתית, וכי לחובתו 5 הרשעות קודמות הכוללות עבירות של אלימות רחוב, שיבוש מהלכי משפט, שימוש בסמים לצריכה עצמית והעלבת עובד ציבור. בשנת 1990 נדון לעונש מאסר בן 9 חודשים בגין עביר של סיכון אדם בנתיב תחבורה. הנאשם היה אז כבן 16, ולדבריו חווית המאסר הייתה קשה ביותר, וגררה עימה המשך מעורבותו בפלילים. בנוסף לעבירות הפליליות, לחובתו של הנאשם מספר ניכר של הרשעות בתחום התעבורה.

שירות המבחן מסיק מהתנהלותו של הנאשם ביחס למפגשים עם שירות המבחן, כי אין הוא מעוניין לערוך שינוי משמעותי בחייו, וכי אינו בשל ואינו מסוגל לעמוד במחויבות בסיסית לשמירת קשר. בנסיבות אלה נמנע השירות מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו, ואף העריך כי הסיכוי להישנות מעורבות בפלילים הינו גבוה. לפיכך סבור השירות כי יש הכרח בהשמת גבול משמעותי, כהרתעה אישית.

הכרעה

העבירה בה היה מעורב הנאשם הינה מן העבירות שנזקן הכלכלי לציבור הרחב עלול להיות רב, ומלבד זאת, יש בה משום פגיעה באינטרסים כלכליים ואחרים של מדינת ישראל. הנאשם נטל חלק בעסקה אשר במהלכה אמורים היו להגיע 100,000 דולר מזויפים לשימושו של הציבור, ואין צורך להרחיב מילים על משמעות הדבר. אכן, מידת מעורבותו של הנאשם, יחסית לזו של נאשמים 1 ו-2, הינה קטנה, אולם ברור כי שימש כאיש אמונו של נאשם 1, שאם לא כן, לא היה הלה מטיל עליו את המשימה לבוא בדברים עם מי שהתברר להיות סוכן משטרתי, לקבוע עימו נקודת מפגש, לבחון אותו ולהודיע לנאשם 1 כי הוא יכול להתקרב לזירה.

בנוסף לדרגת מעורבותו שאינה מבוטלת, יש להביא בחשבון, לחומרה, את התנהלותו של הנאשם ביחס לשירות המבחן, התנהלות שהעידה כי אין הוא מבקש לערוך שינוי של ממש בחייו, ולהעזר לשם כך בשירות המבחן. התנהלותו זו הביאה גם לכך שההליכים התמשכו עת רבה, שכן פיטר את עורך דינו, ניתק קשר, ולא התייצב לדיונים. חלוף הזמן אינו יכול להיות, בנסיבות אלה, נתון העומד לזכותו.

הנאשם הוא בן 36, ולחובתו 5 עבירות. אכן, עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות אינו מוביל למסקנה כי אין לו תקנה, אולם יש בו כדי להעיד על התנהלות חסרת רסן, המחייבת הצבת גבולות. לו התרשמתי כי מבקש הוא לערוך שינוי בחייו, וכי מגייס הוא לשם כך כוחות לשם היעזרות בשירות המבחן, הייתי מוכנה להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. אולם לנוכח טיב מעורבותו בעבירה, כפי שתואר לעיל, כשלכך נלוותה התייחסות מזלזלת ובלתי נאותה להליך הפלילי שהתנהל נגדו, מתחייבת המסקנה כי יש להציב לנאשם גבול ברור שיבהיר לו את מחירה הכואב של מעורבות בפלילים.

נוכח כל אלה, החלטתי להטיל על הנאשם עונש של 3 חודשי מאסר, אותם ירצה בפועל. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו, 24.7.08 - 29.7.08. בנוסף, אני מטילה על הנאשם עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, אותם לא ירצה אלא אם יעבור את העבירה בה הורשע, או כל עבירת רכוש שהיא פשע.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן למבוגרים.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"א, 05 אוקטובר 2010, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: