מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' סבאג

גזר דין

1.הנאשם שבפני, הורשע בגדרי כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גניבת דבר דואר, עבירה לפי סעיף 89 לחוק הדואר, התשמ"ו – 1986 ובעבירה של מירמה והפרת אמונים, עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בסביבות חודש ספטמבר 2005 החל הנאשם לעבוד כממיין דואר ברשות הדואר. במהלך תקופה של כ 4 חודשים עד למעצרו ביום 21/2/06, בזמן שמיין דואר, נהג הנאשם לפתוח מעטפות דואר אויר בהם סבר שימצא כסף מזומן. במקרים בהם מצא כסף כאמור, נטלו הנאשם ברשותו ועשה בו שימוש לצרכיו האישיים.

3.מעשים אלה ביצע הנאשם מידי פעם בתדירות שאינה ידועה במדויק וגנב כ 3,000 מעטפות שתוכנן אינו ידוע למאשימה.

4. ביום 21/2/06, גנב הנאשם 53 מעטפות אשר הכילו כסף במזומן ושיקים בסך כולל של 101,888 דולר. מעטפות אלה נתפסו ברשותו בעת מעצרו באותו יום ולא נפדו. תכולת המעטפות פורטה ברשימה ת/1 שהוגשה לבית המשפט כראיה.

5.ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש מצביעה על החומרה הנעוצה בעבירות עקב פגיעתם באמון הציבור בשירותי הדואר וכן פגיעתם במהלך התקין של חיי הכלכלה הנסמכים על שימוש בשירותים אלה. כמו כן, לדבריה מוצדק להעניש עבירות אלה בחומרה בשל הרווח הקל הטמון למבצע והקושי לגלות את מבצעי העבירות. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי וכן קנס כספי שישקף את העובדה שמדובר בעבירה כלכלית.

6.מנגד, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בעניינו של הנאשם להסתפק בעונש מאסר על תנאי ובקנס נמוך. זאת לאור העובדה שמדובר למעשה בעבירת נסיון משום שהמעטפות שהכילו את הסכומים המשמעותיים, אף לא נפתחו בעת שהנאשם נתפס. הוא הצביע על עברו הנקי של הנאשם, על רקעו האישי והמשפחתי הקשה, כמשתקף מתסקיר שירות המבחן על כך שמדובר באדם נורמטיבי וכן בחרטתו הכנה. כמו כן הצביע על כך שכתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, של קרוב ל 4 שנים מעת ביצוע העבירה.

7.שירות המבחן למבוגרים התבקש להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם. מטעמי צנעת הפרט, אין מקום להיכנס לפרטי התסקיר למעט, העובדה שמדובר בנאשם בעל רקע אישי ומשפחתי קשה. לדברי השירות, בשנה שבה עבר הנאשם לירושלים בניסיון לפתוח פרק חדש בחייו, לאחר גירושיו והוא נאלץ להתמודד עם קשיים רבים כולל קשיים כלכליים משמעותיים עקב התמוטטות עסק שהקים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם החל לגלות ניצני מודעות עצמית שעשויים לעזור לו להבין את נסיבות חייו ולהתמודד עם המטענים הרגשיים המקשים עליו. השירות התרשם, כי הנאשם גוייס לתהליך טיפולי במסגרת השירות העשוי לתת מענה למצבו. לפיכך המליץ השירות שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר בעבודות שירות וזאת בנוסף להעמדתו במבחן השירות למשך שנה וחצי, שבמסגרתו ישולב במסגרת תכנית טיפולית מתאימה.

8.העבירות בהן הואשם הנאשם הן עבירות חמורות. חומרתן נובעת מכך שעקב ביצוען הופרה חובת האמון שחב הנאשם כלפי הציבור מכח תפקידו. פגיעה זו, המשתקפת במעשיו, חייבת לבוא לידי ביטוי גם בענישה ממשית, אשר יהא בה גמול למעשה העבירה ומסר הרתעתי ברור כלפי ציבור העובדים בדבר האיסור המוחלט החל על מעשי שליחת יד בנכסי הציבור, נכסים שהנגישות אליהם היא ישירה וקלה למי שמופקד עליהם מכח עיסוקו. ראה ע"פ 9215/04 לוי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26/3/05)

9.עם זאת, במובחן הפסיקה שהוצגה ע"י ב"כ המדינה ובדומה לפסק הדין בת"פ (י-ם) 389/09, מדינת ישראל נ' מזרחי , מפי כב' השופט מ' סובל בבית משפט זה, לא הוכחו סכומים קונקרטיים ששילשל הנאשם לכיסו עקב גניבת דברי הדואר. הדין הפלילי איננו מאפשר לבית המשפט לשער על דרך האומדנה נתונים לגבי גובהם של סכומים שנגנבו, שלמאשימה אין נתונים ממשיים לגביהם. באשר לסכומים נשוא סעיף 4 לכתב האישום, המפורטים בת/1, הרי אין חולק כי הנאשם לא עשה בהם כל שימוש.

10.בנוסף לכך, יש להביא בחשבון את עברו הפלילי הנקי של הנאשם, את נסיבות חייו הקשות ואת העובדה שעל אף רקע קשה זה גילה נכונות ויכולת להשתקם וכעת משולב במסגרת תעסוקתית שבה הוא מתפקד כמנהל עבודה במפעל, באופן תקין וסדיר.

11.כמו כן, התרשמתי מדבריו האחרונים של הנאשם שניכר בהם כי נאמרו מעומק ליבו ונראה לי כי בנסיבות העניין ראוי לתת לו הזדמנות להוכיח את טוהר כוונותיו.

12.בנוסף לכך, נתון משמעותי ביותר בעיני הוא, השיהוי בהגשת כתב האישום. הנאשם נעצר בחודש פברואר 2006 וכל מסכת הראיות הרלוונטית היתה בידי המאשימה כבר באותו מועד או בסמוך לאחריו. אף על פי כן, כתב האישום לבית משפט זה הוגש רק בחודש דצמבר 2009, היינו קרוב לארבע שנים לאחר המעצר. שיהוי כה ממושך, שלא ניתן לו כל הסבר, חייב לבוא לידי ביטוי גם בענישה. בעניין זה קמה לנאשם מעין טענת "הגנה מן הצדק", מאחר שמדובר בהתנהלות בלתי ראויה של רשויות התביעה, שאותה יש לשקלל, במידה הראויה, אל מול מעשיו של הנאשם.

13.לפיכך, נראה לי כי הדרך הראויה לילך בה, היא דרך המאזנת בין דרישת המאשימה לעונש מאסר בפועל לבין עתירתו, הבלתי סבירה בעיני, של ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של מאסר על תנאי.

14.אשר על כן, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים אותו יישא הנאשם בעבודות שירות בעמותת "הורים וידידים", יד להוד, ברח' מאיר 44, חיפה, בימים א-ה בין השעות 08:00-15:00. זאת לאחר שהנאשם הסכים לבצע את העונש בעבודות שירות במקום העבודה המומלץ.

ב.מאסר על תנאי, למשך שישה חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם כן יבצע בתוך 3 שנים מהיום עבירה נגד הרכוש מסוג פשע.

ג.קנס בסך 10,000 ₪, שישולם בעשרה תשלומים חודשיים, שלמים, שווים ורצופים, החל מה 1/2/2011 ובכל 1 לחודש שאחריו, או 90 ימי מאסר תמורתו. במידה ולא יעמוד הנאשם בתשלום אחד, יעמוד כלל הסכום לתשלום מיידי.

ד.הנאשם יחל בעבודות השירות ביום 1/8/10 ויתייצב במועד זה עד השעה 08:00 במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות שירות, ת"ד 4136 כפר מראר, מתחם בית סוהר חרמון, אוטובוס מתחנה מרכזית טבריה/כרמיאל מס' 56.

ה.על הנאשם לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי בכתובת מגוריו. כמו כן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע. הנאשם הוזהר כי כל הפרה בעבודות השירות עשויה להביא להפסקתן המינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.