מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' אדקידק ואח'

החלטה

כתב האישום המקורי בתיק זה הוגש בתאריך 27.3.2007 נגד שלושה נאשמים, שני אחים ואביהם.

התיק נקבע להקראה ליום 6.5.2007, אך הנאשמים לא התייצבו כי לא הוזמנו כדין.

במועד שנקבע להקראת כתב האישום, בתאריך 11.10.07 הודיעו הנאשמים כי אין באפשרותם למנות לעצמם סנגור ונתנה החלטה כי הסנגוריה הציבורית תמנה לנאשמים סנגור.

בתאריך 11.10.07 התייצבו הנאשמים כשלצד כל אחד מהם סנגור שמונה ע"י הסנגוריה הציבורית.

ב"כ הנאשמים העלו טענה על כך שהנאשמים לא זכו להליך שימוע, אך העובדות לא היו ברורות בעניין מכתב הידוע והדיון נקבע למועד נוסף.

בדיון הנוסף התברר שנשלחו מכתבי ידוע, אף התקבלו אצל הנאשמים, אך כתב האישום הוגש בטרם חלפו 30 ימים ממועד המכתב.

ברור היה שהנאשמים לא פנו אל המאשימה עם קבלת מכתב הידוע. בכל אופן ב"כ הנאשמים קבלו את הצהרת המאשימה לפיה יוכלו לפנות אליה ויקוים שימוע.

בדיון בתאריך 28.1.08 כפרו הנאשמים במיוחס להם. עם זאת קבלו ב"כ הנאשמים את הצעת ביה"מ לפנות להליך גישור. הליך כזה נוהל לפני כב' הנשיא (דאז) של בית המשפט, השופט א.כהן, אך הדיון הוחזר ללא תוצאה לגישור.

הצדדים הודיעו שיש לשמוע הוכחות בתיק זה.

מועד שנקבע להוכחות לתאריך 18.5.08 נדחה בשל אילוצי ביה"מ ומועד נוסף שנקבע להוכחות ליום 30.11.08 הומר, לבקשת חלק מב"כ הצדדים, לתזכורת לשם קביעת מועד להוכחות.

נקבעו שני מועדי הוכחות ליום 7.6.09 וליום 9.6.09. הדיון שנועד ליום 7.6.09 בוטל בשל אילוצי ביה"מ ונותר המועד 9.6.09, בו היתה אמורה להישמע פרשת התביעה.

במועד זה התייצב עו"ד פרטי, בשם נאשם 1, הוא עו"ד א.אבו-גוש.

בזמן שנועד לשמיעת ראיות התביעה, כשעדי התביעה נכחו בביה"מ, הגיעו הצדדים להסדר שכפי שצוין בפרוטוקול הושג בסיוע ובהמלצת ביה"מ – על פי בקשה של הצדדים להתערבות הח"מ להבאת הצדדים להסדר.

ע"פ ההסדר בוטל האישום נגד נאשם 3 ותוקן פרק העובדות שיוחס לנאשמים 1 ו- 2. בהתאם לתיקון העובדות גם יוחסו לנאשמים 1 ו- 2 עבירות קלות מאלה שיוחסו בכתב האישום המקורי.

ב"כ הנאשמים הצהירו שהסבירו לנאשמים את כתב האישום המתוקן, שהם הבינו אותו והם מודים במיוחס להם.

ניתנה הכרעת דין בהתאם להודאת הנאשמים שלאחריה הודיעו ב"כ הנאשמים שיבקשו ביטול ההרשעה. הנאשמים הופנו אל שרות המבחן.

לקראת הדיון שנועד לשמיעת ראיות הצדדים וטענותיהם לעונש הוגשו תסקירים אודות נאשמים 1 ו- 2 מהם עלה שהנאשמים חזרו בהם מהודאתם. לפיכך, בפתח הדיון בקשה ב"כ המאשימה לברר מה פשר העמדה שהציגו הנאשמים באזני שרות המבחן.

ניתן לראות על פני פרוטוקול הדיון ביום 23.12.09 את טענותיו של ב"כ נאשם 1 בעניין בקשתו לחזור בו מההודאה.

יוזכר ויודגש כי לא היה זה ב"כ נאשם 1 שהעלה ביוזמתו, בפתח הדיון, ובאופן מסודר ומנומק את בקשתו של מרשתו לחזור בו מהודאתו, אלא באת כח המאשימה היא שבקשה לברר את הנושא, כאמור, על יסוד המפורט בתסקירים.