מ.י. פרקליטות מחוז חיפה-פלילי נ' קובטי

גזר דין

1. העבירות בהן הורשע הנאשם:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירות של גרם מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. בצירוף סעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה [נ"ח] התשכ"א - 1961 ועבירה של סטייה מנתיב, עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

2. נסיבות התאונה:

ביום 31.1.05, 06.20 לערך, נהג הנאשם בכביש 784, כביש דו סיטרי, מכיוון דרום לכיוון צפון, מצומת המוביל לכיוון כפר מנדא. אותה עת נהג במסלול הנגדי המנוח, כמאל קדאח ז"ל. בסמוך לקילומטר השני של הכביש סטה הנאשם עם רכבו מנתיב נסיעתו לעבר המסלול הנגדי והתנגש ברכבו של המנוח. כתוצאה מהתאונה קופחו חייו של המנוח כמאל קדאח ז"ל ונפגעו נוסעים נוספים אשר נסעו ברכבו של המנוח.

3הסדר הטיעון:

לאחר שמיעת פרשת התביעה, חזר בו הנאשם מכפירתו והצדדים הגיעו להסדר טיעון בתיק זה, לעניין רכיב המאסר. הוסכם בין הצדדים כי המאשימה תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות.

באשר ליתר רכיבי הענישה, הצדדים טענו באופן חופשי.

4.טיעוני המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה טען כי קיים אינטרס ציבורי להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו תקופת פסלה הולמת, שכן יש לאזן לטענתו בין אורך תקופת הפסילה לבין תקופת המאסר שהוסכמה על הצדדים. כמו כן, ביקש ב"כ המאשימה מביהמ"ש להשית על הנאשם קנס כספי, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.

5

טיעוני הנאשם לעונש:

הסניגור המלומד טען שמדובר בתאונה שארעה לפני כ-6 שנים וכי יש לתת לכך את המשקל הראוי. כמו כן ציין הסניגור את נסיבותיו האישיות של הנאשם. לנאשם נכות בשיעור 77% שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה נשוא כתב האישום, כמו כן ציין הסניגור המלומד את עברו הלא מכביד של הנאשם, הסניגור ביקש מביהמ"ש שלא למצות עד תום את הדין עם הנאשם בעניין הפסילה וביקש שביהמ"ש ישית על הנאשם פסילה של 3 שנים לכל היותר.

6.העונש במקרה שלפנינו:

שקלתי את טענותיהם של ב"כ הצדדים, ואת נסיבות התאונה עפ"י החומר שהוצג בפני.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם, אינני יכול להתעלם מטיבן של הראיות שהוצגו בפניי והקשיים הראייתים המשמעותיים אשר היו בחומר הראיות והטו את הכף לקבלת ההסדר.

כמו כן, הנני בדעה אחת עם ב"כ הצדדים, כי הסטייה של הנאשם לנתיב הנגדי לא הייתה סטייה משמעותית וכי מדובר ברשלנות רגעית של הנאשם וזאת כפי שהדבר עולה מדברי הצדדים, שעה שהציגו את ההסדר בפניי.

לבסוף, ביהמ"ש אינו יכול להתעלם מעברו התעבורתי הלא מכביד של הנאשם, ובעיקר מנסיבותיו האישיות של הנאשם, נכות בשיעור 77%, שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה.

אשר על כן אין מקום להרחיקו לשנים כה רבות מהכביש, כפי שביקש ב"כ המאשימה.

סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, אני גוזר את דינו של הנאשם כדלקמן: