מ.י. פרקליטות מחוז חיפה נ' סויסה

גזר דין

הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

הנאשם כבן 43 שנה ללא הרשעות קודמות הורשע בהכרעת דין מנומקת בכתב אישום מתוקן המייחס לו 20 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

אין בכוונתי לחזור ולדוש בחומר הראיות ובהכרעת הדין המנומקת והמפורטת, אולם עליי להתייחס לכך שמהכרעת הדין המבוססת על חומר הראיות מצטיירת תמונה של נאשם שגם אם מלכתחילה כוונתו היתה להקים עסק משגשג בתחום התיירות בהתבסס על נסיונו הרב בתחום, אזי בסופו של יום פעל במהלכים עם היבטים פליליים, דהינו הציג מצגי שווא בפני רוכשים פוטנציאלים תמימים אשר נפלו ברשת שטמן הנאשם בדרך של הצגת מסמכים ובמיוחד חוברת מהודרת לעילא ולעילא אלא שמאחורי החזות החיצונית על פיה הנאשם הקים עסק אשר אלה שירכשו ממנו את יחידות הדיור יוכלו להנות מהן, שכן זוהי המטרה של אלה שרכשו את היחידות ממנו בסופו של יום אף אחד מהם לא קיבל את התמורה המגיעה לו על פי העיסקה המוצעת ואותה חוברת ובה המסמכים הנילווים. הנאשם טרח להשקיע כספים רבים בהקמת העסק במובן של יצירת מסמכים וחוברות והקמת רשת של משווקים של התכנית, אולם בסופו של יום שווקה לרוכשים תרמית אחת שלא מסתתרת מאחוריה שום דבר ממשי והראיה שבסופו של יום כאמור אף אחד מהם לא קיבל את התמורה המגיעה לו. אין לי ספק שהרוכשים נפגעו לא רק כלכלית, אלא גם נגרמה לכל אחד ואחד מהם עוגמת נפש של ממש, כאשר למרות נסיונותיו של הנאשם להציג גם במהלך המשפט חלק קטן מהם קיבל כספים בחזרה, כאשר חלק גדול ולמעשה הארי, העביר כספים אשר לא זכה לקבל את הכספים אליו חזרה.

אכן עסקו של הנאשם הוקם בשנת 1997 וגם נפל בסמיכות לשנה זו, ומאז ועד היום עברו 13 שנה כאשר אנו עומדים בפני סיומו של ההליך הפלילי, דהיינו עבר פרק זמן ניכר מאוד מאז ביצוע העבירות ועד היום, ובדרך כלל בית המשפט לוקח בחשבון את פרק הזמן שעבר מאז ביצוע העבירה ועד גזר הדין, אולם בענייננו לא ניתן להתעלם מכך ששנים רבות עברו במהלך הדיונים גם בשל ובעיקר מהלכים שעשה הנאשם על מנת לאחד שני תיקים שנפתחו נגדו בשני בתי משפט שונים, כמו גם דחיות רבות שנדחו במהלך הדיונים שבפניי עקב אי התייצבויות ובקשות חוזרות ונישנות של הנאשם ובא כוחו לדחות את הדיונים מסיבות שונות. כך שגם אם יש משמעות לחלוף הזמן בענייננו, אזי אני מחוייבת לציין שלנאשם יש יד בכך שחלף זמן ממושך, כך שאם נגרם עינוי דין לנאשם ומוכנה אני לקבל שהתנהלות ממושכת גורמת לעינוי דין, היא התנהלותו שלו יש חלק של ממש בעובדה שאנו נמצאים היום 13 שנה לאחר ביצוע העבירות ורק היום נגזר דינו של הנאשם.

זכותו של נאשם לנהל הליך פלילי דהיינו שהמאשימה תביא את ראיותיה והוא יציג את ראיותיו, כך שביהמ"ש יכריע את הדין, אך יחד עם זאת, עקב ההתנהלות הזו כאמור, התמשכו הדיונים הרבה מעבר לסביר.

לא ניתן להתעלם מכך שהמאשימה היתה מוכנה ללכת מאוד לקראת הנאשם והובאה בפניו יותר מפעם אחת הצעה לסיים את ההליכים בתיק בדרך שיהא בה כדי לפצות את הקורבנות, אולם הנאשם בחר לסרב לה בדרך שהותוותה בפניו כאשר היום ולא לראשונה נטען שוב ושוב שאין ביכולתו של הנאשם לפצות את הקורבנות הואיל והוא חב חובות רבים לאחרים וכל מהלך שיעשה על מנת שיהא בידיו כספים להעביר לקורבנות לטענתו, יהיו אחרים שיקחו את הכספים לטובת חובות רבים אחרים.

עם כל הכבוד לטיעון הנ"ל של הנאשם ובא כוחו אשר ביהמ"ש שמע אותו יותר מפעם אחת, אזי טיעון זה אינו חזות הכל, ובוודאי שאין בכך כדי להסביר שבמהלך כל אותם שנים הנאשם לא עושה מאמצים כלשהם להתפרנס ולייצר כספים כך שלפחות חלק מהם יועברו לקורבנות נשוא התיק שבפניי. העובדה שבמהלך שנים רבות הוא עוסק בתרומה לקהילה בתחומים רבים ומגוונים, כולל גם היום, גם היא אין בה חזות הכל וגם אותה לא ניתן לרומם ולהלל כאשר ביהמ"ש מחוייב קודם כל להתייחס לקורבנות שבפניו למה שעבר עליהם ולציפיה שלהם שביהמ"ש יגן עליהם וידאג לפיצוי מסוים בגין התוצאה של כניסתם לאותם עיסקאות שלא היה בהן ממש.

לא ברור לביהמ"ש מדוע הנאשם מתפרנס מניהול טקסים דתיים בלבד ואת יתר זמנו ומרצו מקדיש למעשה התנדבות בתחומים שונים, כאשר אין מדובר בנאשם שכאמור אין ביכולתו לעבוד ולהתפרנס כאשר על פי התסקיר שבפניי מדובר בנאשם אינטליגנטי, מוכשר, עם יכולות, שמאז גיל צעיר היה עסוק בעיסוקים שונים בתחום התיירות, הצליח להתקדם מאוד בתחום זה עד כדי כך שבגיל 26 כבר שימש בתפקיד של מנהל מלון , ולא ברור לי גם מדוע לאחר שנפל לא יכול היה לחזור לתחום ולעסוק בו, אם לא כעצמאי לפחות כשכיר, ואין לי ספק שהיה מצליח להתפרנס בתחום זה ובמסגרת של מה שהיה מרויח, היה אמור גם להעביר לקורבנות שבתיק. שוב אני חוזרת ומציינת שהעובדה שהוא חב חובות רבים לאחרים אין בה כדי להוות נימוק מדוע מזה שנים רבות הוא למעשה לא מתפרנס כלל.

לפיכך הגם שב"כ הנאשם טרח לטעון רבות לענין התנדבותו לקהילה ותרומתו והמסמכים שהציג לענין זה, איני סבורה שיש להם משקל משמעותי לאור מה שציינתי כאמור לעיל .

גם העובדה שהנאשם היום מרגיש אמפתיה לקורבנות ומבין שגרם להם נזקים, אין בה חזות הכל במיוחד לאור העובדה שהוא לא לוקח אחריות על מעשיו וביקש מביהמ"ש במסגרת ניהול ההוכחות לשכנע את ביהמ"ש שיש לזכותו.

לפיכך גם אם עברו שנים רבות מאז ביצוע העבירות וגם אם הנאשם כיום עבר שינוי משמעותי, דהיינו חזר בתשובה, עסקו קרס, הוא התגרש, אולם משום מה בא כוחו שכח לציין שהוא נישא בשנית ונולדה לו בת, כך שמצא לעצמו מסגרת זוגית חדשה, אזי לא ניתן להתעלם מהאינטרס הציבורי אשר יש ליתן לו משקל אם לא להרתיע את הנאשם שבפניי שכן מוכנה אני לקבל שיותר מאשר לכאורה קיים סיכוי קלוש שיחזור לבצע עבירות, אזי להרתיע אחרים כמו הנאשם שבפניי, שכן אין מדובר במקרה חריג בתחום הנופש והמלונאות, ומידי זמן אנו שומעים על אדם זה או חברה זו או אחרת אשר הקימו עסק דומה לעסקו של הנאשם שאין מאחוריו דבר, דהיינו מלבד תרמית ורמיה מי שמתקשר בהסכמים כגון אלה לא מקבל תמורה לכספים שפותה להשקיע.

מי שסבור שניתן להתנהל בדרך של תרמית על מנת להפיל קורבנות תמימים ברשתו, עליו לדעת שיתן על כך את הדין והעונש שיושת עליו יהיה משמעותי כאשר אין לי ספק שישנן נסיבות שהעונש הראוי יהיה מאסר בפועל בצד קנסות ופיצויים, שכן כל מטרתו של הנאשם ושל אחרים כמותו היא לעשות רווחים כספיים לעיתים בצורה קלה ועל חשבונם של אחרים.

אך יחד עם זאת מוכנה אני לקחת בחשבון לענין העונש דהיינו לענין המאסר שאשית על הנאשם את הנסיבות המקלות, במובן זה שאקבע שהמאסר יהיה בעבודות שירות בצד השתת קנס כספי ופיצוי למתלוננים, הגם שאני מודעת לכך שמדובר בפיצוי משוקלל אשר אינו מפצה כל אחד ואחד על פי נזקו הרכושי, כאשר הפיצוי שאשית יהיה לא רק בגין נזק רכושי אלא בגין עוגמת נפש שנגרמה לכל קורבן.

לפיכך אני גוזרת עליו את העונשים כדלהלן:

1.אני דנה את הנאשם ל- 6 חודשים מאסר בפועל אותם ירצה בעבודות שירות בעמותת מאיר פנים אור עקיבא החל מיום 28.4.10 והכל על פי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 12.4.10.

2.מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה על הסעיף בו הורשע בתיק זה, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.

3.תשלום קנס בשיעור 25,000 ש"ח או 180 ימי מאסר תחתיו.

הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 1,250 ₪ כל אחד החל מיום 1.8.10 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

אי תשלום של מי מהתשלומים במועד, יגרור אחריו תשלום יתרת הקנס.