מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' פרסיקו

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה לאדם ולרכוש ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חצייה.

כעולה מעובדות כתב האישום, המדובר בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.11.06 בקריית שמונה, עת נהג הנאשם ברכב פרטי בשדרות תל חי מכיוון צפון לכיוון דרום. באותה עת, בעת שהתקרב הנאשם למעבר חצייה המשורטט על פני הכביש, חצה המנוח, ישראל ריאבנקי, את הכביש הנ"ל דרך מעבר החצייה, משמאל לימין, בכיוון נסיעת הנאשם. הנאשם פגע במנוח עם חזית הרכב, וכתוצאה מהתאונה נהרג המנוח וניזוק הרכב.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע, והוסכם בין הצדדים שיוטל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופסילה בפועל, כשהמדינה תעתור לכך שעונש המאסר לא יהיה לתקופה המקסימאלית, ועונש הפסילה שיוטל יהא עד 8 שנים. הסנגור, כך הוסכם בין הצדדים, יבקש להקל ככל שניתן.

בשאלת הקנס הוסכם בין הצדדים כי המדינה תעתור להטלת קנס והסנגור יבקש להימנע מכך.

הצדדים טענו לעונש בהתאם להסדר הטיעון, והוסיפו אף שהגיעו להסכמה כי במחצית מתקופת הפסילה שתוטל יוכל הנאשם לנהוג ברכב דו גלגלי עד 50 סמ"ק, הסנגור אף ביקש שמחצית התקופה שבה יותר לנאשם לנהוג ברכב דו גלגלי תהיה המחצית הראשונה של תקופת הפסילה שתוטל.

אין כל חולק כי תוצאות התאונה הינן קשות, כאשר במסגרת אותה תאונה קיפח חיים אדם בן 80, שחצה את הכביש במעבר חצייה. אין מחלוקת בין הצדדים כי אותו מעבר חצייה הוסר היום, לאחר שהמהנדסת באגף התנועה של המחוז הצפוני, הגב' לינה חדד, המליצה על ביטול מעבר החצייה בשל כשלים רבים בהצבתו במקום.

תאונות הדרכים, והקטלניות שבהן, פשו בחברה, וגורמות לאובדן חיים רבים. בתי המשפט חייבים לתרום את תרומתם לביעור נגע זה. יחד עם זאת, מלאכת גזירת הדין הינה אינדיבידואלית, הנגזרת מכל מקרה ומקרה ומנסיבותיו של כל מקרה.

שמעתי חלק מהעדים בתיק זה, ועולה תמונה כי המנוח חצה את הכביש בצורה רשלנית, מבלי להביט לצדדים ומבלי לעצור בין מעבר למעבר, כשראשו מוטה כלפי מטה ואף בצורה אלכסונית ביחס למעבר החצייה. כך למשל, עולה מעדותו של הגב' שושנה שושן, בעמ' 6 לפרוטוקול שורה 30, עת ציינה: "הוא חצה בלי להסתכל בכלל, לא עצר בין שני מעברי החצייה, עבר מאחד לשני, הסתכל כל הזמן לכביש ובין מעבר החצייה השני ירד וסטה שמאלה...".

אין כמובן ברשלנות זו של המנוח כדי להביא למסקנה שהנאשם לא התרשל בתאונה, ועל כך אין חולק. יחד עם זאת, בעת גזירת הדין יש להתחשב ברשלנות הנאשם וברשלנות המנוח. רשלנותו של המנוח, כפי שתוארה לעיל, איננה רשלנות של מה בכך. כך גם המדינה סבורה, כפי שטען ב"כ המדינה המלומד בעת הטיעונים לעונש. רשלנותו התורמת של המנוח תישקל במלוא כובד המשקל בעת גזירת הדין.

הנאשם אף הוא התרשל בדין, בכך שלא האט ואף לא עצר בהתקרבו למעבר החצייה, ויכל בכך למנוע את התאונה. יחד עם זאת, בבואי לדרג את רשלנותו של הנאשם במדרג הרשלנות, וחרף העובדה שהתאונה התרחשה על מעבר חצייה, הנני מדרג את רשלנותו של הנאשם במדרג הנמוך של מדרג הרשלנות.

הנאשם נוהג משנת 1995, ולחובתו עשר הרשעות קודמות. בשש השנים האחרונות לא נרשמו לחובת הנאשם הרשעות כלשהן כלל. עיון מעמיק בהרשעותיו הקודמות מלמד כי הנאשם ידע להקפיד יותר ויותר על חוקי התנועה ככל שחלף הזמן, וככל שהתבגר בנהיגה.

שמעתי את הנאשם, ואף עיינתי במסמכים שהגיש הסנגור. ניתן לומר כי הנאשם חווה שבר נוראי לאחר התאונה ובעקבותיה, דבר שהביא אף לפיטוריו מהעבודה, העתקת מקום מגוריו ופגיעה קשה בפרנסתו ובחייו האישיים. חרף כל זאת, הנאשם עושה מאמצים כבירים כדי לשקם את חייו ולעזור לאחרים. ניתן להתרשם כי הנאשם מושיט עזרה לכל דורש, וכעת אף מנסה להיות משפחה אומנה לשלושה קטינים, קרובי אשתו, שאמם נפטרה ממחלה קשה, וכל זאת על אף שהנאשם הינו אב לחמישה ילדים.

בנסיבות שתוארו לעיל, אין מקום, לעניות דעתי, להטלת קנס על הנאשם בתיק זה.

לא נעלמה מעיניי גם העובדה כי המדובר בתאונה משנת 2006, כך שחלפו למעשה יותר מ-4 שנים מאז התרחשות התאונה, ודי בכך גם ללמד על עינוי הדין שעבר הנאשם עד כה.

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, לרבות הודאת הנאשם וחיסכון זמן שיפוטי יקר, חרטתו, עברו הלא מכביד, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, העובדה שמעבר החצייה בוטל היום ונסיבותיו האישיות מצד אחד, האינטרס הציבורי, חומרת המעשה, והעובדה שחייו של הולך רגל קופחו באותה תאונה מצד שני, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור על העבירות של גרימת מוות ברשלנות ונהיגה בזמן פסילה.

2.אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 4 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות בכפר הילדים כרמיאל, החל מיום 1.3.11 ובהתאם לתנאי שקבע הממונה בחוות דעתו.

הובהר לנאשם שעליו להתייצב ביום 1.3.11 בשעה 8:00 ביחידה לעבודות שירות בבית הסוהר חרמון.

3.אני מטיל על הנאשם פסילה בפועל של 5 שנים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, וזאת בניכוי פסילה מנהלית של 45 יום.