מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' עדוי ואח'

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי המבקשים הנאשמים, בתיק פ"ח 158/09.

ההחלטה המרכזית שנגעה לסוגיית מעצרם של המבקשים עד תום ההליכים ניתנה ביום 27.01.10 במסגרתה קבעתי כי בעניינם של המבקשים לא תיסכון חלופת מעצר לרבות לאחר קביעה לסוגיית הראיות לכאורה, עילות המעצר וחלופות המעצר.

מבלי להתיימר ולהקיף בחוזר את הנקודות המרכזיות הרלוונטיות בתיק זה, שלאמור אני מפנה להחלטה הנ"ל, אציין רק כי המבקשים מואשמים בכך שירו לעבר רכב של ראש מועצה ממונה בטורעאן, אירוע מיום 09.12.09, כאשר המבקשים כופרים בטענות.

כפי שנותח בהרחבה במסגרת ההחלטה מיום 27.01.10 הראייה המרכזית לכאורה לחובת המבקשים מעוגנת בהודאת המבקש עאבד בפניי מדובב המכונה שאקר, ובעניין פירטתי בהרחבה באשר לטיעוני הצדדים וההכרעות.

כיום, ולמרות חלוף חודשים ארוכים מאז החלטתי הנ"ל, כמו גם קיומן של שתי ישיבות הוכחות, לא הובאו המדובבים לעדות.

רואה להבהיר כי ביהמ"ש, גם לא במסגרת דיון לסוגיית מעצר עד תום ההליכים, אינו מתיימר להתערב בשיקולי המאשימה בדרך הבאת עדיה.

יחד עם זאת, וככל שהדבר רלוונטי לסוגיית המעצר עד תום ההליכים ונקודות האיזון הרלוונטיות לסוגיה זו, הכרח ליתן משקל מרכזי לאי הבאת המדובבים לעדות עד כה, כשהאמור בפשטות מלמד כי המאשימה, למרות חלוף הזמן, לא "פרעה את השטר", לו טענה במסגרת הדיון לראיות לכאורה אשר היווה כאמור, שיקול מרכזי בהארכת המעצר של המבקשים.

מנגד אני רואה להבהיר כי אין באמור לעיל כדי קביעה פוזיטיבית כי חל כרסום בראיות וכדומה כפי שהתמקדו הצדדים בטיעוניהם היום.

בעניין זה לא נוכחתי לעת הזו כי שיקולים כבדי משקל הביאו את המאשימה להימנע מהבאת המדובבים לעדות, ובעניין זה די שאפנה לטענות ולטענות שכנגד שעלו במהלך הדיון היום. וביתר פירוט בעניין, גם לא מצאתי הסבר על שום מה חזרה בה לכאורה המאשימה להתחיל בעדות המדובב תחילה בישיבת ההוכחות הראשונה.

הטענה לפיה יש חשש שאם ישוחררו המבקשים לחלופת מעצר, עלולים הם לפגוע במדובבים למעשה עלתה בעלמא ולא ראיתי לייחס לה משקל. הוא הדין לטענה כי בשל החשש לשלומם גם טרם זומנו לעדות. עוד להוסיף כי הניסיונות למיצוי מו"מ כמו גם ההמתנה לכפירה מפורטת, לא הצדיקו את עיכוב העדתם של המדובבים.

מנקודת המבט הרלוונטית לדיון היום, נכון לקבוע כי מקום לקבוע, כי מקום בו למרות חלוף חודשים, לא נתקיים כל דיון ענייני לבירור שקלה של הראייה המרכזית בתיק העיקרי, הרי מתחייבת המסקנה כי נקודת האיזון בסוגיית המעצר, נוטה לטובת המבקשים ומצדיקה כשלעצמה בחינת חלופות מעצר.

עוד אני רואה להוסיף כי בכל הנוגע להיבטי המסוכנות, לא נסתר ואף חודד לאחר שמיעת העדויות בתיק העיקרי כי לא רק שהמתלונן לא היה ברכב בעת ביצוע הירי אלא גם יש רגליים להנחה לכאורה כי היו ליורה אינדיקציות ממשיות להיווכח כי המתלונן אינו ברכב.

עוד רלוונטית דיון בעניינינו לסוגיית העיון החוזר, העובדה כי העדים על פי רשימת עדי התביעה, מכפר טורעאן, העידו כולם, וכי נותר עד אחד שאינו בעל מרות והאמור משליך על שאלת עוצמתה של עילת המעצר בדבר שיבוש מהלכי משפט.

למותר להוסיף כי בקשה לעיון חוזר, בדגש לשאלת חלוף הזמן, אינה סוגיה מוחלטת כאשר חלוף זמן יכול ויקבל ביטוי בחלוף מספר חודשים ואף פחות מכך, ומכל מקום בנסיבות המיוחדות של תיק זה אין מקום לטענה שהעלתה ב"כ המשיבה לפיה חלוף הזמן צריך להיות נגזרת של חלוף תקופת תשעת החודשים המחייבים הארכה לביהמ"ש העליון.

לאחר בחינה ואיזון אני רואה לעת הזו לקבוע כי נכון לשקול שחרור המבקשים לחלופת מעצר הדוקה, סמכותית והולמת בצירוף איזוק אלקטרוני.

על מנת ליתן למשיבה שהות לבחון כראוי את החלופות המוצעות אני קובע המשך דיון ליום 13.07.10 בשעה 09:00.

המצהירים יתייצבו לדיון הקבוע.

באחריות ב"כ המבקשים להמציא פרטים מקדימים לעניין החלופות לעו"ד ח'יר על מנת שתערוך בדיקות מקדימות.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תש"ע, 11/07/2010 במעמד הנוכחים.