מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' מקונן ואח'

גזר דין

רקע

1.הנאשמים, ארבעה במספר, הודו לאחר תיקון כתב האישום, בביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כך לאחר שהודו כי ביום 2/11/07, בסמוך לשעה 23:00, וכאשר ניידת משטרה יצאה מתחנת יוקנעם לכיוון תחנת עפולה כשבתוכה יושב חברם אשר קודם לכן עוכב לצרכי חקירה, התאספו בחצר תחנת המשטרה ולא אפשרו לשוטרים לבצע את תפקידם. כך גם לאחר שהודו כי עקב המתואר פרצה במקום מהומה, וכי ניסיונם של השוטרים להרגיע את הרוחות כשל, עד לאחר שאחת השוטרות שנכחה במקום ירתה ירייה באוויר.

2.הצדדים הסכימו ביניהם כי קודם לגזירת דינם של הנאשמים יתקבל בעניינם תסקיר שירות המבחן. עוד הוסכם כי בעניינם של הנאשמים 1, 2, ו-4, יתייחס התסקיר גם לשאלת הרשעתם בדין. עם זאת הוסכם גם כי האמור בתסקירים לא יחייב מי מהצדדים בהמלצותיו.

תסקירי שירות המבחן

3.תסקיר שירות מבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם 1 (תסקיר מיום 4/5/10), העלה כי הינו כבן 25, רווק, שעלה ארצה עם משפחתו כשהיה כבן 3, וכי הוא אחד מתשעה אחים, אשר אחד מהם נפטר בעקבות תאונה במקום עבודתו. עוד העלה התסקיר כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד, לאחריהן שירת בצה"ל כלוחם מג"ב, וכי כיום הוא משרת כלוחם במילואים, לאחר שצה"ל הכיר בשירותו כשירות מלא, למרות שהעבירה שבנדון התרחשה מהלך השירות הנזכר. עוד הוברר כי מאז שחרורו עובד הנאשם בחברה לבניית מפעלים, הגם שתכנן להמשיך ולשמש כשוטר לאחר שירותו הסדיר.

אשר לאחריותו לביצוע העבירה, הודה הנאשם בביצועה, אולם שירות המבחן ציין כי בתוך כך נטה להפחית מחומרת מעשיו והתקשה להתפנות לתהליך של בחינה עצמית, אלא התמקד בסבל הרב שנגרם לו כתוצאת הפרשה. עם זאת הבהיר השירות כי הקושי בקבלת האחריות למעשים לא נבע מסירוב לקבל עליו את האחריות או מחוסר רצון לשתף פעולה, כי אם ממצב רגשי הנובע מכעס ותסכול ומדפוס התמודדות הימנעותי המלווה אותו לאורך חייו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתאפיין בגילוי מחוייבות, התמדה ואחריות במילוי משימות להן הוא נדרש לאורך השנים, וכי ככלל קיים פער בין תפקודו ובין התנהלותו בביצוע העבירה. עוד התרשם השירות כי התנהלות הנאשם לאורך השנים בכל המסגרות בהן נטל חלק, כמו גם העובדה כי אין לחובתו הרשעות קודמות וכי לא נפתחו נגדו כל תיקים נוספים מאז העבירה שבנדון (מזה כ-3 שנים), מעידות על יכולות וכוחות טובים, כאשר ניכר כי הנאשם מבקש לסגל לעצמו אורח חיים תקין וכי הוא מכיר במחירים אותם הוא נדרש לשלם עקב מעורבותו בביצוע העבירה שבנדון.

נוכח המתואר, בשים לב להשלכות על עתידו התעסוקתי, כמו גם בשל הצורך בשילובו של הנאשם בהליך טיפולי – אשר הנאשם גילה נכונות לקחת בו חלק – המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו, ולהעמידו בפיקוח השירות למשך 18 חודשים.

4.תסקיר שירות מבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם 2 (תסקיר מיום 10/6/10), העלה כי הינו כבן 24, רווק, בן למשפחה חד הורית, אשר הוא הינו המפרנס היחידי בה.

עוד העלה התסקיר כי הנאשם בוגר 12 שנות לימוד, לאחריהן עבד בעבודות מזדמנות, עד גיוסו לצה"ל כחייל ביחידת גבעתי. לדבריו הוגדר כחייל מצטיין ביחידתו, עד אשר שוחרר מהשירות בתום שנתיים ולאחר מעורבותו בעבירה שבנדון. כיום עובד הנאשם במפעל ביוקנעם ומהווה כאמור מקור ההכנסה העיקרי במשפחתו.

הנאשם קיבל אחריות על מעורבותו בביצוע העבירה, אך זאת תוך ביטוי תחושות של קורבנות וחוסר אונים. לדבריו פעל באותם רגעים מתוך מחויבות עיוורת לחברו, ולא שקל נכון את השלכות מעורבותו. חרף האמור התרשם שירות המבחן כי הנאשם מבין שפעל בדרך שאינה מקובלת, וכי הינו בעל נתונים מספיקים להפקת הלקחים הנדרשים.

עוד העלה התסקיר כי מהלך מעצרו של הנאשם לקח חלק בקבוצה טיפולית, כאשר מפקחיו שם התרשמו כי הינו בעל ערכים נורמטיביים וכי הוא נעדר כל דפוסים אלימים או עברייניים. כן נמסר כי לקח אחריות על כישלונו ההתנהגותי, וכי לא עלה הצורך בהמשך מעורבות טיפולית בעניינו. בהתאם לא המליץ השירות להעמידו בצו מבחן.

בסיכום התרשם שירות המבחן כי מדובר בצעיר המנהל אורח חיים תקין, אשר קיימת אצלו מודעות לחומרת מצבו והבנה לחומרת מעשיו. נוכח המתואר, גילו הצעיר, העדר הרשעות קודמות, תפקודו הנורמטיבי וקווי אישיותו, המליץ השירות להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו עונש חינוכי-שיקומי במסגרת צו של"צ בהיקף של 180 שעות.

5.תסקיר שירות מבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם 3 (תסקיר מיום 10/6/10), העלה כי הינו כבן 23, רווק, בן למשפחה חד הורית מרובת ילדים, לאחר שאביו, ככל הנראה, התאבד, ואילו אביו החורג נפטר כתוצאת מחלה קשה ולאחר שקשריו עם אם הנאשם אופיינו באלימות.

עוד העלה התסקיר כי הנאשם בוגר 9 שנות לימוד, לאחר שבסיום בית הספר היסודי שולב בחינוך המיוחד עקב בעיות התנהגות, אז גם החל לשתות אלכוהול, ועד אשר הורחק ממנו לצמיתות בהיותו כבן 14. ניסיונות לשלבו במסגרות אחרות כשלו על רקע קשייו להפנים את כלליהן, ולאחר שלא נמצאה כל מסגרת מתאימה עבורו. בתקופה זו התגורר בבית אמו, עבד לסירוגין, אך העביר את מרבית ימיו בבטלה, שוטטות, התרועעות עם גורמי שוליים ושתיית אלכוהול. בהיותו כבן 17 הופנה לשירות המבחן עקב מעורבות בעבירות אלימות רחוב, אך נמנע מלשתף פעולה ומשכך לא התקבלה כל המלצה טיפולית בעניינו. כשנה מאוחר יותר ובמסגרת תיק מעצר בגין חשד לביצוע עבירות אלימות רחוב ורכוש, הועבר הנאשם לאישפוזית, ולאחריה לקהילה טיפולית. הנאשם סיים שהותו שם לאחר 9 חודשים, אך לא הופנה להמשך טיפול לאור קשיים התנהגותיים וחברתיים ונוכח העדר כוחות ויכולות להתמודדות. הפנייתו למסגרת מעון יום הופסקה אף היא עקב חוסר עקביות, ירידה במוטיבציה וקושי לעמוד בכללים בסיסיים, ואילו השתלבותו במסגרת עמותת "אפש"ר" כללה רק טיפול קונקרטי ומשימתי, הגם שטיפול עקבי ורציף, בשל מאפייניו האישיותיים.

בהמשך למתואר נידון הנאשם לעונשים שונים ובין היתר נידון לצו מבחן למשך 24 חודשים. צו המבחן בעניינו הופקע עקב הפסקת הטיפול בעמותת "אפש"ר", ועקב מעורבותו בעבירות שבנדון. לאחר שסיים לרצות עונשו (בעבודות שירות), שב להתגורר בבית אמו, ודיווח כי שב לאחרונה לשתות אלכוהול, הגם שבצורה מבוקרת ובנסיבות חברתיות, לדבריו. בדיקות שתן שנערכו לו העידו על העדר שימוש בסמים.

בתוך כך העלה התסקיר כי הנאשם שירת שירות צבאי חלקי; כי כיום אינו עובד; וכי בעברו, כאמור, הרשעה אחת שעניינה עבירות אלימות – גם כלפי שוטרים – ורכוש.

באשר לעבירה שבנדון, לא לקח הנאשם אחריות לביצועה, ותחת זאת הציג עצמו כקורבן של הממסד ומערכת אכיפת החוק. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מתחרט על התנהגותו ואינו חש אמפתיה לנפגעים ממנה.

בסיכום התרשם השירות מצעיר המתקשה לגלות הבנה לקשייו ודפוסי התנהגותו הבעייתיים, אשר דפוסי חשיבותו הנוקשים ועמדתו הרגשית, משפיעים לרעה על התנהלותו, בפרט מול גורמי סמכות. עוד התרשם השירות כי נוכח קשייו הרגשיים; קשייו להשתלב בתחום התעסוקתי; וחזרתו לשתיית אלכוהול, כמו גם נוכח קשייו להפנים ערכי טיפול; מודעות נמוכה לגורמי סיכון; וקושי לקיים אורח חיים תקין לאורך זמן, מצוי הנאשם בסיכון להידרדרות רגשית והתנהגותית נוספת. לבסוף ובשים לב למאפייני אישיותו, לניסיונות הטיפוליים הכושלים ולאור אי לקיחת האחריות מצידו, נמנע שירות המבחן מכל המלצה טיפולית בעניינו.