מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' יפרח ואח'

הכרעת דין

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום מתוקן המייחס להם עבירה של גניבה בידי עובד בצוותא, עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

לטענת התביעה, הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") עבדה בין השנים 1999 עד לתקופה הרלוונטית לכתב האישום, במוסד לגמילה "מלכישוע" שבבית שאן (להלן: "המוסד") בתור קניינית ואחראית מטבח. מתוקף תפקידה היתה אחראית, בין היתר, על ביצוע הזמנות של מזון למטבח מספקים שונים. במהלך החודשים מרץ עד אוגוסט בשנת 2006, מועדים מדויקים אינם ידועים למאשימה, נהגה הנאשמת ביחד עם בן זוגה, הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") לגנוב מזון מהמוסד. הנאשמת נהגה להזמין כמויות גדולות יותר ממה שהיה נחוץ לצורכי המוסד ואת עודפי המזון העבירה באמצעות משאית הובלות לביתה, שם היה מקבל הנאשם את המזון הגנוב ומאחסן אותו בביתם. כמו כן, נהג הנאשם למכור את הסחורה הגנובה לבעלי עסקים ולקוחות פרטיים בבית שאן במחיר מופחת. לטענת התביעה נטלו הנאשמים בצוותא מזון מהמוסד בשווי כולל של למעלה מ- 120,000 ₪.

הנאשמים כפרו במיוחס להם בכתב האישום וטענו טענה כנגד קבילות הודעותיהם, טענה עליה בחרו לוותר במהלך התבררות התיק (ראה עמ' 19 שורה 20 לפרוטוקול).

מטעם התביעה העידו יעקב אברמוביץ, ישורון שולב, אוחנה מרדכי, שרון יוסף, דוד אפרגן, יצחק וייצמן, יורם אברג'יל ומאיר זריהן. מטעם ההגנה בחרה הנאשמת 1 להעיד להגנתה וכן העיד עבדאלחמיד קדאח. הנאשם בחר שלא להעיד להגנתו.

מסכת הראיות:

חרף העובדה כי הנאשמים כפרו בתשובה לאישום בכל עובדות כתב האישום, מסתבר כי הודו בגניבת מוצרי המזון מהמוסד במספר הזדמנויות שונות, לאחר שנתפסו "על חם" בשעת מעשה ובחרו להכחיש רק את היקף הגניבה הנטען בו, כפי שיפורט להלן.

הפרשה החלה לאחר שישורון שולב (להלן: "ישורון"), אשר העיד מטעם התביעה ומשמש כמנהל אדמניסטרטיבי במוסד, הבחין כי כמות מוצרי המזון המוזמנת למוסד גדלה באופן משמעותי. מר ישורון החל לחשוד בנאשמת, אשר עבדה באותם ימים כקניינית ואחראית מטבח במוסד והחליט לשכור שירותיו של חוקר פרטי לצורך בדיקת חשדו כאמור.

בהודעתו במשטרה מיום 6/9/2006, ת/4, תיאר מר ישורון את הסיבה לפנייתו לחוקר הפרטי כך: "...בסביבות חודש מרץ אפריל השנה ראיתי שכמות קניית מוצרי המזון גדלה ב 15 עד 20 אחוז בעוד שכמות האוכלים נשארה אותו הדבר וזה בה לידי ביטוי בתשלום של החשבוניות שהגיעו אלינו מהספקים. במקביל הגיעו אלינו שמועות שהבעל שלה (הכוונה לנאשם – ג.א.) שלמה מוכר מוצרי מזון בחנויות בבית שאן. באותו הזמן פניתי לשרה ושאלתי אותה מדוע כמות הקניות עלתה בעוד כמות האוכלים נשארה אותו הדבר. שרה ניסתה להסביר את זה בהתייקרות של המוצרים וגם המנהלת מבקשת ממנה להזמין יותר דברים. אני לא קיבלתי את ההסבר שלה וכל זה נראה לי חשוד ומהנקודה הזאת החלטתנו אני והמנהלת אתי גונן להזמין חוקר פרטי שיבדוק ויחקור את העניין".

מר ישורון שכר את שירותיו של החוקר יעקב אברמוביץ (להלן: "החוקר" או "מר אברמוביץ") אשר החל לערוך תצפית על ביתם של הנאשמים. ביום 17/08/06 בעודו עורך תצפית על ביתם, הבחין במשאית השייכת לספק הירקות אשר מספק סחורה למוסד, עוצרת ליד הבית והנאשם בעזרת אנשים נוספים, פורקים משם מוצרי מזון לביתם. החוקר פנה לאלתר למשטרה ודיווח על שאירע. החוקר מסר במשטרה שתי הודעות, ת/1 (להלן: "הודעה ראשונה") והשנייה ת/2 (להלן: "הודעה שנייה"). החוקר אף העיד מטעם התביעה.

בהודעתו הראשונה סיפר החוקר כי "בחקירת שטח סמויה שערכתי באזור בית שאן התברר לי כי ישנו אדם בשם יפרח שלום הגר בבית שאן... שמספק סחורה לכל מיני עסקים בבית שאן וכל מיני אנשים פרטיים במחירים מוזלים... בימים שני וחמישי מגיעה לביתו של יפרח משאית סגורה שמספרה 1582515 השייכת לספק ירקות מחיפה שנהגה אדם בשם עאבד... משאית זו שייכת לספק ירקות שלהם של מלכישוע בשם ייזר שיווק בע"מ... משאית זו מגיעה לחשוד שלמה בין השעות 11:00-13:00 לאחר שהיא פורקת סחורה במלכישוע..".

ועל שאירע באותו יום, קרי ביום 17/8/06, בו נתפס הנאשם בשעת מעשה, סיפר החוקר כי :

"היום בשעה 10:00 בבוקר נערכה תצפית על הבית של יפרח שלמה מאזור החניה וסמוך לשעה 13:30 המשאית הנ"ל הגיעה לחניה האחורית של ביתו של שלמה יפרח, 3 אנשים נגשו אליה, האחד זוהה על ידי כשלמה יפרח, זיהיתי אותו מהצבעה קודמת שנעשתה עליו, והשניים האחרים על פי המידע האחד הוא גיסו מטבריה נשוי לאחות של אישתו...העובדת כמנהלת המטבח של מלכישוע". דבריו אלו אף גובו בתמונות, ת/3 (להלן: "התמונות").

לאחר שמסר החוקר הודעותיו במשטרה, יצא השוטר, שרון יוסף, אשר העיד מטעם התביעה, לכיוון ביתם של הנאשמים ביחד עם השוטר יורם אברג'ל. הנאשם אשר סירב לביצוע חיפוש בביתו ללא צו חיפוש, עוכב לחקירה ביחד עם גיסו, דוד איפרגן, אשר נכח בביתו באותה עת ואף סייע לו להכניס את הסחורה לביתו. לאחר שהגיעו לתחנת המשטרה הסכים הנאשם לעריכת החיפוש ואף חתם על דוח החיפוש, ת/8.

בדוח התפיסה והסימון שנערך ע"י השוטר שרון יוסף ת/9, נרשם כי בחיפוש נתפסו "מצרכי מזון רבים הכוללים שימורים, אורז, קמח, סוכר, שמן, בקבוקי יין ובמזווה ליד החלון בתוך ארגז קירור נתפסו מצרכים הכוללים בשרים ודגים קפואים" ורשימה מסודרת של כל מוצרי המזון שנתפסו, צורפה וסומנה ת/6.

בדוח פעולה, ת/10 שמולא ע"י השוטר שרון יוסף נרשם כי :

"בתחנה מסר יפרח סלומון כי קיבל היום מצרכים מבחור בשם רפי הוכמן... והוא מתגורר בחיפה והוא מביא לי מצרכים לצורך גמ"ח והוא מוכר אותם והיום הוא קיבל מצרכים וביחד עם גיסו דוד אפרגן העלו אותם לבית ולאחר ששתו קפה רפי עזב את הבית והוא נוהג למכור את המצרכים לחברים ולאנשים בבית שאן...".

בנוסף, עוכבה גם הנאשמת בתחנה לאחר שנמצא הרכוש הגנוב בביתה ובדו"ח העיכוב עליו חתמה, ת/11, הביעה חרטה על מעשיה וטענה "אני מתנצלת על כך".

השוטר יורם אברג'יל, אשר גבה את הודעת הנאשם אשר הוגשה בהסכמה ת/14 ואת הודעתו של עאלחמי קדח (להלן: "עבד") הנהג שהביא את הסחורה הגנובה לביתם של הנאשמים וכן השוטר מאיר זריהן אשר גבה את הודעת הנאשמת, אשר הוגשה בהסכמה ת/5, העידו מטעם התביעה.

התרשמתי כי שוטרים אלו ביצעו עבודתם נאמנה ועדות לכך היא ויתורם של הנאשמים על טענת הזוטא אותה העלו בראשית ההליך.