מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' חושאן

גזר דין

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בביצוע עבירות של השמטה מדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), בעבירה של קיום פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודה וכן בעבירה של שימוש במרמה, לפי סעיף 220(5) לפקודה.

הנאשם קבלן לעבודות אלומיניום, השמיט בין בשנים 2000-2002 סך של 99,720 ₪ (כולל מע"מ) מהכנסותיו, כאשר השמיט חשבוניות הן מספרי הנהלת החשבונות שלו והן מהדו"חות אשר הגיש למשרדי פקיד השומה. כמו כן, בשנת 2003 לא כלל בספרי הנהלת החשבונות שלו 4 חשבוניות בסכום כולל של 145,740 ₪ (כולל מע"מ).

טעונים לעונש

ב"כ המאשימה טענה, כי אין המדובר בעבירה חד פעמית שכן המדובר בעבירות שבוצעו על ידי הנאשם במשך ארבע שנות מס רצופות. כמו כן, חרף העובדה כי לא התקיים הליך הוכחות בתיק, תיק זה התנהל במשך שלוש שנים. התביעה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ואינה מתנגדת כי ירוצה בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת ממונה, מאסר על תנאי וקנס גבוה.

ב"כ הנאשם טען כי כתב האישום תוקן בצורה משמעותית ואף סיווג העבירות השתנה. הנאשם הודה במעשיו בהזדמנות הראשונה וכן הביע חרטה עמוקה. המדובר בעבירות שבוצעו לפני שנים רבות, זוהי מעידתו הראשונה של הנאשם. הנאשם הסיר את מחדליו ובכך החזיר את הגזילה לאוצר המדינה וריפא את הפגם שהיווה בסיס לכתב האישום. לטענתו, העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות שעונות על קריטריונים שקבע המחוקק בסעיף 221 לפקודה. המחוקק אפשר לרשות המס להמיר בכופר מבלי להגיע לפתחו של בית המשפט. כמו כן ציין כי מקרים דומים ואף חמורים יותר, בהם נענו רשויות המס לבקשת הכופר והסתפקו בהטלת קנס בלבד. לטענתו, מעולם לא הובהרה לנאשם זכותו לכופר ואף לא עודכן בדבר זכותו להיוועץ עם עורך דין. הסנגור בקש להימנע מהטלת מאסר בפועל ובקש להסתפק במאסר מותנה וקנס.

דיון

עבירות המס הכלכליות, הפכו בשנים האחרונות לרעה חולה בחברתנו. הנאשם ביצע עבירות חמורות, עת השמיט הכנסה בכוונה וכן ניהל פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה.

חומרתן של עבירות המס ידועה ובית המשפט העליון חזר על עמדתו ברע"פ 512/04 מוחמד בן נבהאן אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381 וקבע כי :

"בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויוניות בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרבו באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור".

היות וקיים קושי רב בגילוי עבירות מס, יש לשקול ענישה מכאיבה אשר יש בה כדי להרתיע עבריינים בכח למול הפיתוי לרווחים קלים ומהירים וכן למול הסיכוי הקלוש להיתפס.

וכך נקבע ע"י כב' הנשיא ברק בע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3) 218:

"יידעו נא עברייני הצווארון הלבן כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו לבן והרי הוא כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט".

עוד נקבע ברע"פ 3641/06 ד"ר מנחם צ'צ'קס נ' מ"י (טרם פורסם 28/08/06) :

"...העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה"

יש להבהיר לעברייני מס בכח, כי אין כדאיות כלכלית במעשיהם הנלוזים, ועל כן העונשים המועדפים בעבירות אלה יהיו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וקנסות גבוהים, כפי שנקבע רק לאחרונה ברע"פ 254/06 רומל קעדאן נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם, 20/06/06) מפי כבוד השופט ס' ג'ובראן:

"ההחמרה בענישה על עבירות מס נועדה בראש ובראשונה לשמש כאמצעי הרתעתי כלפי כולי עלמא מפני ביצוע עבירות אלו בעתיד. כמו-כן, מטרתה לבטא את הגמול ההולם על הנזק הרב שמסיבות העבירות האמורות לקופת הציבור".

יחד עם זאת, יש לאזן תמיד את האינטרס הכללי עם נסיבותיו האישיות של כל נאשם באשר הוא, כפי שקבע כב' השופט ד. לוין בע"פ 2580/93 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ז(516 ,(3) עמ' 520:

"על בית המשפט בגוזרו דינו של נאשם לתת את הדעת למכלול: גם למצבו האישי של הנאשם, שהרי הענישה היא אינדיוידואלית, אך גם, ובמידה לא פחותה, ולפעמים אף במידה יתרה, לצורך להרתיע עבריינים בכח מפני מעשים כאלה ולקבוע נורמות ענישה שתהיינה ידועות לכול, למען ישמעון אחרים וייראו".