מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' אמארה

גזר דין

מבוא:

1.כנגד הנאשם הוגש לבית משפט זה כתב אישום, בו יוחסה לו עבירות שעניינן מסירת אמרה כוזבת בדו"ח, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה, עבירות לפי פקודת מס הכנסה.

2.תחילה, כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

3.בדיון אשר התקיים בפניי ביום 23.10.08 הגיעו הצדדים להסדר טיעון ולפיו, הנאשם יחזור בו מכפירתו, יודה בעובדות בכתב האישום ויורשע על פי הודאתו. עוד הוסכם, כי הצדדים יעתרו לדחיית ישיבת הטיעונים לעונש, על מנת לאפשר לנאשם להסדיר את חובו האזרחי. לעניין הענישה הוסכם בין הצדדים, כי הענישה אליה יעתרו הצדדים להטיל על הנאשם במקרה דנן, היא כדלקמן: באם יוסדר החוב האזרחי וישולם, תעתור המאשימה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, אשר יכול וירוצו על דרך עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, בנוסף להשתת עונש מאסר מותנה וחיוב הנאשם בתשלום קנס. מנגד, הסניגור יהיה רשאי לטעון לעונש באופן חופשי. עוד הוסכם, כי במידה ולא יוסדר החוב ע"י הנאשם, הצדדים יעתרו במשותף להשתת עונש מוסכם של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי על דרך עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, זאת בנוסף להשתת עונש מאסר מותנה וחיובו בתשלום קנס (להלן: "הסדר הטיעון").

4.בהתאם להסדר הטיעון, הנאשם חזר בו מכפירתו והודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום. על יסוד הודאת הנאשם, הרשעתי אותו בעבירות נשוא כתב האישום, כדלקמן:

א.מסירת אמרה כוזבת בדו"ח – עבירה לפי סעיף 220 (2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").

ב.הכנת פנקסי חשבונות כוזבים – עבירה לפי סעיף 220 (4) לפקודת מס הכנסה.

ג.שימוש במרמה – עבירה לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה.

5.מעובדות כתב האישום עולה, כי הנאשם, תושב כבר כנא, עבד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בעבודות קבלנות בניין ובין היתר, עבד כקבלן משנה של חברת "מרום גינוסר בע"מ", (להלן: "מרום גינוסר"), בביצוע עבודות שלד בטבריה.

6.עוד עולה, כי תיקו של הנאשם התנהל במשרדי פקיד שומה נצרת.

7.כן עולה, כי בחודש 12/00, הנאשם הוציא חשבונית ע"ס 300,000 ₪ ל"מרום גינוסר", על שם בנו ג'לאל, ולא כלל את הסכום שנתקבל בגינה, הן בספרי הנהלת החשבונות שלו והן בדו"ח השנתי, אותו הגיש הנאשם לפקיד השומה.

8.בנוסף, בשנים 1998 – 2000, העסיק הנאשם עובדים ושילם את שכרם, כאשר בדו"חות אותם הגיש לפקיד השומה לגבי אותן השנים, רשם הנאשם סכום גובה יותר מן הסכום ששולם בפועל, כאשר שניים מן הפועלים לגביהם דיווח הנאשם, כלל לא עבדו אצל הנאשם באותן שנים. באופן זה, ניפח הנאשם את הוצאותיו באותן שנים ובעקבות כך, הפחית את תשלום מס ההכנסה שהתחייב בתשלומו:

שנהסכום ה"ניפוח" בשקלים

247,300

283,700

98,200

סה"כ: 629,200 ₪

9.בדיון אשר התקיים בפניי ביום 29.9.09, הוריתי על קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם, זאת לזיקה לטיעוני באי כוח הצדדים בעניינן זה.

טיעוני המאשימה לעונש: