מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' שוורצמן

גזר דין

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון על דרך הטווחים, בכתב אישום מתוקן בעבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144 (א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") .

2.אלה העובדות שעל יסודן הורשע הנאשם:

א.בחודש נובמבר 2004, החזיק הנאשם אקדח חצי אוטומטי גז/זיקוקים/הזנקה קליבר 9 מ"מ, ומחסנית ובה 5 תחמישים המתאימים לנשק.

בהודאתו במשטרה, מסר הנאשם כי שנתיים קודם לכן, רכש את האקדח מאדם שאינו יודע את פרטיו, לצורכי הגנה עצמית.

ב.בחודש מרץ 2006, בבדיקה אקראית ברכבו, נמצא כי הנאשם החזיק אקדח חצי אוטומטי גז/זיקוקים/הזנקה קליבר 9 מ"מ ומחסנית ובה 7 תחמישים המתאימים לנשק.

בהודעתו במשטרה, מסר הנאשם כי רכש את הנשק מאדם שאת שמו אינו זוכר.

3.בהתאם להסדר הטיעון, הופנה הנאשם לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

התביעה עתרה לכבד את הרף העליון של ההסדר, 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות לצד מאסר מותנה וקנס, בשים לב לעובדה שמדובר בשתי הזדמנויות; לכלי נשק, שעל פי חוות דעת מומחה מעבדת נשק במטה הארצי, נועדו להזיק לבני אדם (ת/2, ת/3); לכך שהחזקת כלי הנשק והתחמושת המתאימה יוצרת חזקה של מודעות לשימוש אפשרי בנשק; לעברו הפלילי של הנאשם, שהורשע בשנת 2004, בעבירה של החזקת מקום להימורים או הגרלות; ולקושי בנטילת אחריות וגישתו המטשטשת של הנאשם, כפי שעולה מהתסקיר השלילי בעניינו.

הסניגור ביקש לאמץ את הרף התחתון של ההסדר, חודש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה וקנס מתון, בשים לב לחוות דעת המומחה לפיהן אין מדובר בנשק קטלני; להודאת הנאשם; לחלוף הזמן מאז הרשעתו האחרונה והעובדה שמאז לא הורשע שוב שיש בה כדי להצביע על השתלבותו בחברה הישראלית; למצבו האישי בהיותו נשוי ואב לשני קטינים; למצבה הכלכלי של המשפחה, בגינן עובד הנאשם בשתי עבודות ורעייתו משתכרת שכר מינימום.

4.שיקולי הענישה בעבירה של החזקת נשק מושפעים מפוטנציאל הסיכון הרב הטמון בהחזקת כלי נשק שלא כדין, הנובע הן מהחזקתו על ידי מי שלא הוכשר ולא הוסמך לכך, והן מהסיכון לעשיית שימוש בנשק במצבי משבר.

לא ניתן להתעלם, מהנזקים העלולים להיגרם לחפים מפשע הנקלעים לאירועים שבהם נעשה שימוש בנשק חם.

(ראו: ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, פ"ד נח(5) 541; ע"פ 3300/06 אבו סנינה נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 15.8.06).

5.לחומרת הנאשם, בענייננו יש לזקוף את העובדה שמדובר בהחזקת נשק בשתי הזדמנויות. משנה חומרה יש לראות בכך, למרות שברשות הנאשם נתפס נשק כבר בשנת 2004, לא נמנע הנאשם מהישנות המעשה בהמשך.

המסקנה היא, שהעדר סנקציה ממשית אפשרה אף התרחשות האירוע בהמשך.

אומנם אין מדובר בכלי נשק קטלניים, המסוגלים לירות כדורים בעלי קליע, אך לא ניתן להתעלם מכך, שנועדו להזיק לבני אדם.

מסקנה זו מתיישבת אף עם החזקת תחמושת מתאימה לכלי הנשק בסמוך לכלי הנשק. צודקת התובעת כי יש בכך כדי ליצור חזקה בדבר מודעות הנאשם לשימוש אפשרי בנשק, כפי שאף עולה מהודעת הנאשם במשטרה, כי הנשק נועד להגנה עצמית.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם יליד ארמניה, הגיע לישראל בשנת 2000. לדברי הנאשם, על רקע קשיי קליטה, התחבר לקבוצה שלילית, צרך סמים והיה מעורב בעסקי הימורים והגרלות שבעקבותיהם, לדבריו, חדל ממעורבות פלילית לרבות צריכת סמים.

לא ניתן להתעלם מהתרשמות השירות, מקושי הנאשם ליטול אחריות לעבירות, ומפערים בין תפיסתו העצמית לבין גישתו המטשטשת את חומרת התנהגותו.

יינתן משקל הולם לקולא להודאת הנאשם, להעדר ראיה כי נעשה שימוש בנשק, לעובדה שלא הסתבך מאז הרשעתו האחרונה, ובמידה מסוימת, למצבו הכלכלי הנטען.