מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' סיבוני ואח'

גזר דין

הנאשם הודה והורשע על פי הודייתו בכך שעובר ליום 21/6/04, זומן להשתלמות נהיגה נכונה.

עובר למועד זה, מסר הנאשם לאחר את הזימון וכן סך של 700 ₪ במטרה שיסייע לו בקבלת תעודת השתתפות להשתלמות אשר תביא לחידוש רישיונו. הזימון של הנאשם זוייף על ידי אחר באופן שיצר מצג שוא לפיו הנאשם השתתף בכל מפגשי ההשתלמות ועבר את המבחן בהצלחה. בעקבות האמור, נמחקו הנקודות שצבר הנאשם לחובתו ורישיונו חודש.

כאמור לעיל, הנאשם הודה בהזדמנות מוקדמת והתבקש תסקיר שירות מבחן, על פי התסקיר הנאשם הינו בן 57 אשר בחודשים האחרונים אינו עובד וזאת עקב בעיות רפואיות אשר נובעות מאירוע מוחי שעבר כתוצאה מזה קיימת חולשה קלילה בחלק שמאל בסיבולת לזמן ממושך והוא גורר רגל שמאל (נ/2).

על פי התסקיר הנאשם נשר מלימודיו עוד בכיתה ח' שאינו יודע לקרוא ולכתוב, ועד היום אינו יודע קרוא וכתוב.

הנאשם נטל אחריות על התנהגותו והסבירה על רקע העובדה כי אינו יודע קרוא וכתוב ועל מנת לחסוך תהליך הכרה בנזקקותו וזכאותו לבחינה בעל פה. הוא ביטא בושה וחרטה על התנהגותו והשירות התרשם כי הינו מכיר בחומרתה ובמסוכנותה של התופעה. בסיום דבריו, אמד שירות המבחן על כך כי הנאשם הסתייג מביצוע של"צ כאשר ניכר בו שהנושא מעורר חרדה עבורו על רקע קשיי התפקוד המצוינים. נוכח מצבו הבריאותי ולאור התרשמות השירות ממצבו הרגשי אין השירות סבור כי ענישת של"צ הינה ענישה הולמת במקרה זה. השירות הוסיף והמליץ לביהמ"ש להסתפק במקרה זה במאסר על תנאי.

בגזרי הדין הקודמים שנתתי בענייניהם של נאשמים אחרים בתיק זה, אמדתי על חומרת המעשים ועל השלכותיהם על כלל הציבור.

כל המעורבים בפרשה זו הינם נאשמים אשר הנהיגה הינה מקצועם ועליה פרנסתם. בגזרי דין אלה אמדתי על כך שהשתתפות בהשתלמות הינה דרך אכיפה ורענון אשר באמצעותה ניתן להפחית ואף לאיין את מסוכנות הנאשם לעוברי דרך. אי השתתפות בהשתלמות יוצרת לציבור סיכון של ממש מפניו של הנאשם, בשים לב לכך שבהתאם לגליון ההרשעות התעבורתי הנאשם צבר לחובתו לא פחות מ- 51 עבירות תעבורה מאז שנת 1979.

אין דעתי כדעת ב"כ המאשימה כי יש מקום להפנות הנאשם לתסקיר נוסף של שירות המבחן.

שירות המבחן אמד על מצבו הבריאותי והנפשי של הנאשם אינם מאפשרים ביצוע באופן של של"צ ואין מקום לכפות על השירות המלצה כזו או אחרת מקום שהוא בא בנתון קבוע אשר איננו בר שינוי שעניינו מצבו הבריאותי והנפשי של הנאשם. לפיכך, אין מקום להורות במקרה זה על ביצוע עונש של של"צ ואת החוסר הנ"ל יש לאזן ברכיבי ענישה אחרים, שכן סבורני שאין לקבל את המלצת השירות על הסתפקות בעונש מאסר מותנה בלבד. כאמור לעיל, סבורני כי מדובר בעבירות חמורות ביותר אשר ככלל הענישה הראויה בגינן הינה ענישה מחמירה בדמות מאסר בפועל ורק הודייתו המוקדמת של הנאשם כמו גם הנאשמים האחרים היא זו שמביאה להקלה של ממש בעונש.

נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום הנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה.

2.פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לרכב מנועי למשך תקופה של 3 חודשים. תקופת הפסילה תחל מעת הפקדת הרישיון. הרישיון יופקד עד ליום 1/6/10.

3.פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה – פסילה על תנאי, והתנאי הוא שאם במשך שנתיים מהיום הנאשם יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה - יפסל רישון הנהיגה למשך תקופה של 6 חודשים.

4.קנס בסך של 2,500 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו, הקנס ישולם עד ליום 1/6/10.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תש"ע, 13/05/2010 במעמד הנוכחים.

רפי ארניה, שופט

הוקלד על ידי: טלי ברמי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: