מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' יצחק

1.         הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"החוק") ( 3 אישומים); זיוף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק, שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק וקשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

על פי המפורט בכתב האישום (ובהכרעת הדין), הנאשם הינו בנם של המנוח רחמים יצחק (להן:"רחמים"), ושל אשת המנוח, סלחה יצחק (להלן:"סלחה") (וביחד:"ההורים"). ההורים היו בעלי זכויות חכירה של דירת מגורים ברחוב מנוחה ונחלה 1 בהוד השרון (להלן:"הדירה"), החל משנת 1976. בתקופת האירועים נשואי כתב האישום, התגורר הנאשם בדירה בצוותא עם ההורים, וסייע להם בענייניהם השוטפים.

על פי האישום הראשון, ביום 31.12.01, או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לדירה בצוותא עם בא כוחו, עו"ד ה.ח (להלן: "עו"ד ח"), וביקש מההורים, באמתלה של חתימה על מסמכים שונים, להחתימם על הסכם מתנה (להלן: "ההסכם"), על פיו מועברות זכויות החכירה שלהם בדירה, ללא תמורה, אליו. בהסכם צוין כי ההורים ימשיכו להתגורר בדירה למשך כל ימי חייהם. סלחה חתמה על ההסכם ואילו רחמים ביקש מהנאשם לחתום עבורו, על כן חתם הנאשם על גבי המסמך חתימה הנחזית להיות חתימתו של רחמים. כמו כן זייף הנאשם חתימתו של רחמים על מסמכים נוספים שהיו דרושים לשם השלמת העברת זכויות החכירה בדירה, כמפורט להלן: א. תצהיר נלווה להסכם המתנה ב. ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 4.1.2002 ג. שטר העברת זכות שכירות מס' 10205/2002 ד. הצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין [בקשה לפטור לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (מתנה לקרוב)(מס שבח)] מיום 8.1.2002. ה. בקשה לפטור ממס שבח מקרקעין - מכירת דירת מגורים מזכה מיום 8.1.2002.

בנוסף לכך, זייף הנאשם את חתימתה של סלחה על המסמכים שלהלן: א. תצהיר נלווה להסכם המתנה ב. ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 4.1.2002. על שאר המסמכים, המפורטים בסעיף 2 לעיל, חתמה סלחה בעצמה, אולם עשתה כן מבלי שהנאשם ועו"ד ח' הביאו לידיעתה את תוכנם והשלכותיהם. כפועל יוצא ממעשיהם המתוארים,  ביום 18.4.02, או בסמוך לכך, הועברו זכויות החכירה של ההורים בדירה לנאשם. במעשיו המתוארים, זייף הנאשם בצוותא עם עו"ד ח' ובנסיבות מחמירות את חתימות הוריו, תוך ניצול היותו איש אמונם הקרוב של הוריו. במעשיו המתוארים, קיבל הנאשם דבר במרמה בנסיבות מחמירות, תוך ניצול היותו איש אמונם הקרוב של הוריו וכן תוך זיוף חתימותיהם ועשיית שימוש במסמכים מזויפים.

על פי האישום השני, ביום 23.5.02 משכן הנאשם את הדירה לטובת בנק לאומי למשכנתאות, בסך 390,000 ש"ח וזאת על מנת לקבל לידיו סכום כסף מזומן. במעשהו המתואר, קיבל הנאשם דבר במרמה בנסיבות מחמירות, תוך ביצוע העבירות המפורטות באישום הראשון.

על פי האישום השלישי, במועד שאינו ידוע למאשימה, קשר הנאשם קשר עם בני הזוג אולג ונטליה ניקוליינקו (להלן:"בני הזוג ניקוליינקו") לביצוע עסקה המכונה בעגה העבריינית "קומבינה". ביום 15.12.03 או בסמוך לכך, חתמו הנאשם ובני הזוג ניקוליינקו על חוזה מכירת הדירה, בו התחייב הנאשם למכור לבני הזוג ניקוליינקו את זכויות החכירה בדירה בתמורה ל-168,000$. ביום 6.1.04 משכנו בני הזוג ניקוליינקו את הדירה בסך 600,000 ש"ח לטובת בנק לאומי למשכנתאות, ולאחר קבלת סכום הכסף מהבנק לידיהם, חילקו אותו, באופן שאינו ידוע למאשימה, בינם, בין הנאשם, ובין גורמים נוספים שזהותם אינה ידועה למאשימה. לאחר מכן יצאו בני הזוג ניקוליינקו את גבולות הארץ.

במעשיו המתוארים קשר הנאשם קשר עם בני הזוג ניקוליינקו לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, תוך ביצוע העבירות המפורטות באישום הראשון.

2.         בדיון שנערך ביום 28.6.11, הסכימו הצדדים כי טרם מתן גזר הדין יתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם, זאת בשל הזמן שחלף למן ביצוע העבירות נשוא כתב האישום ועד היום, כמו גם היעדר עבר פלילי לחובתו בעת ביצוען. 

3.         מתסקיר שירות המבחן מיום 29.2.12, עולה כי התבסס על פגישה שנערכה עם הנאשם, וכן על היכרות עימו במסגרת פנייתו לשירות שנתיים קודם לכן. הנאשם הינו יליד הארץ, בן 45, גרוש ללא ילדים, אשר בשנים האחרונות מועסק בקפיטריה באוניברסיטת תל אביב. לאורך השנים מכור הנאשם להימורים מסוגים שונים. הנאשם הינו השישי מבין שבעת ילדי משפחת המוצא, והוריו, ילידי עיראק, נפטרו.

אביו עסק לאורך השנים כשומר בשדות מסביב להוד השרון וכפועל במכון התערובת, האם שימשה כעקרת בית. מהנאשם הובן כי האב נהג להשקיע סכומי כסף ניכרים בהגרלות מפעל הפיס.

הנאשם תיאר בית צפוף וקטן, דל בטקסטים ומסורות פנים משפחתיות, שבו המחסור הכלכלי הורגש למרות עבודת האב בשתי משרות. עם זאת, זולת מעורבותו של הנאשם בפלילים על רקע התמכרותו להימורים, הרי שיתר בני המשפחה התפתחו, מבלי לפנות לפעילות עבריינית. הנאשם סיים 9 שנות לימוד ולאחריהן יצא לעבוד בעיסוקים שונים. בעיקר נמשך לעבוד בבית קפה, הואיל ואחד מאחיו החזיק קפיטריה במרכז הספורט ברמת השרון. לצבא לא התגייס. בסוף שנות העשרים לחייו, פתח הנאשם בית קפה משלו וזכה לדבריו להצלחה נאה במשך 8 שנים בערך, בהן התחתן והתגרש בחלוף זמן קצר.

            במקביל - נחשף לתחום ההימורים: תחילה למשחקי קלפים ברחוב ולמשחקי מפעל הפיס, ולאחר מכן החל להשתתף בערבי קזינו בישראל ובחו"ל. הוא החל לשקוע בחובות כבדים למלווים בריבית, שהחלו לפקוד את בתי העסק שלו ותקפו אותו. בגיל 37 נאלץ הנאשם למסור את בית הקפה שלו כחלק מהסדר פריעת חוב לנושיו - אז גם התבצעו העבירות נשוא כתב האישום.

גיליון הרישום הפלילי בעניינו מלמד כי נשפט לראשונה בגיל 23 בגין קבלת נכסים אשר הושגו בעוון, וכן נשפט בשנת 1997 בגין החזקת מקום להימורים, ובשנת 2008 ו-2009 בגין עבירות איומים, ובשורה של הונאות בכרטיס אשראי.

בעטיין של עבירות אלה, אף הופנה לאבחון בשירות בשנת 2010. אז נמנע השירות מהמלצה בעניינו והוטל עליו עונש מאסר בפועל.

העבירות נשוא דיון זה, בוצעו טרם ביצוע העבירות ההונאה בעטיין ריצה כאמור עונש מאסר. גם ביחס לעבירות נשוא דיון זה - הודה הנאשם בביצוען, והסביר את מעשיו כחלק מהפתרונות הדחוקים שמצא על מנת לפרוע חובותיו. הנאשם תיאר בהתרגשות את היום בו נדרש להוציא את אמו מהדירה האמורה כשהיא ישובה בכסא גלגלים, צלולה, אך אינה מבינה את הנסיבות, כשאנשי ההוצאה לפועל עומדים מחוץ לבית עם משאית. לדבריו נוכח הכעס של אחיו, הוא נודה מאז מהמשפחה, ולאורך תקופה ממושכת היה נטול מסגרת מסודרת או קשר חברתי תומך. מדובר על תקופה משברית במיוחד בין השנים 2004-2007, אז גם ביצע את שורת עבירות ההונאה בכרטיס חיוב, בעטיין ריצה עונש מאסר שממנו שוחרר לפני כשנה.

מאז שחרורו ממאסר, שב לעבוד כשכיר בקפיטריה באוניברסיטת תל אביב, ומביע סיפוק ממצבו ומעבודתו. לדבריו - אף שבשנים האחרונות נפתרו בעיות החוב שלו, הוא חדל לפקוד בתי הימורים, וקרוב לשליש ממשכורתו עדיין מופנית למשחקי מפעל הפיס, ובכך מעריך השירות, יש כדי להעיד כי הנאשם נתון עדיין בסיכון. מצטיירת תמונה לפיה על רקע התמכרותו להימורים התדרדר הנאשם וביצע עבירות, לרבות העבירות נשוא הדיון, שעניינן קיפוח של בני משפחתו הקרובים ביותר.

השירות העריך כי העבירות מבטאות תקופה משברית במיוחד ששיאה כאמור בין השנים 2004-2007. הנאשם עדיין סובל מהתמכרות פעילה להימורים, ולמרות הצלחתו להציג תפקוד סביר, הרי שהוא עדיין נתון בסכנה.

עד היום לא פנה הנאשם לגורם טיפולי לצורך קבלת עזרה בתחום התמכרותו, ולא הייתה אפשרות בידי השירות להמליץ על חלופה טיפולית לעונש בטרם יפנה הנאשם לגורם טיפולי. הנאשם התחייב לפנות לעמותת אפש"ר ברמת גן העוסקת בטיפול בהימורים. בטרם המלצה, ביקש שירות המבחן ארכה של 3 חודשים במהלכה יעקבו אחר יכולתו של הנאשם להציג שיתוף פעולה במסגרת הטיפול.

בתסקיר שירות המבחן מיום 23.4.12, מעדכן השירות כי הנאשם פנה לעמותת אפש"ר ברמת גן והחל להשתתף במפגשים קבוצתיים. לאחרונה החל להשתתף גם במפגשים פרטניים, אולם מדובר בתחילתו של תהליך טיפולי.