מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' חלפון

החלטה

לבקשת הצדדים וכפי ההסדר ביניהם, אני מורה על תיקון כתב האישום. התיקון בוצע על ידי התובעת בגוף כתב האישום. 

המזכירות תסרוק למחשב את כתב האישום המתוקן.

ניתנה והודעה היום כ' אלול תשע"א, 19/09/2011 במעמד הנוכחים.

לבנה צבר, שופטת

הכרעת דין

אני מתירה לנאשם לחזור מהכפירה ובשים לב להודאתו, אני מרשיעה אותו בביצוע עבירה של איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ניתנה והודעה היום כ' אלול תשע"א, 19/09/2011 במעמד הנוכחים.

לבנה צבר, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

זאת בשל כך שביום 7/5/2008 בשעה 15:00 או בסמוך לכך הוא הגיע לחנות מכולת "אבות המזון" שבבעלות המתלונן ואיים עליו שאם לא ישלם לו סך של 30,000 ₪ הוא יגיש נגדו תלונה בגין ביצוע מעשה מגונה בבנו החורג. ביום 9/5/2008 בשעה 11:00 או בסמוך לכך הגיע הנאשם למכולת ודרש מהמתלונן סך של 5,000 ₪ וזאת לאחר שהיה ביניהם דין ודברים. המתלונן שפחד מהנאשם שילם לו סך של 5,000 ₪ במזומן. יומיים אחר כך, ביום 11/52008 בשעה 14:30 או בסמוך לכך שב הנאשם והגיע למכולת ודרש מהמתלונן 25,000 ₪ וחזר על האיומים, המתלונן אמר לנאשם שאין לו כסף ואז עזב הנאשם את המקום.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון שנקשר בין הצדדים שכלל תיקון של כתב האישום. התיקון מתייחס הן לפרק העובדות שם נעשו תיקון מסוימים והן ובעיקר לפרק הוראות החיקוק שכן העבירה שיוחסה לנאשם מלכתחילה – סחיטה באיומים, הומרה בעבירה שבה הורשע בסופו של יום – איומים. במובן זה כתב האישום המתוקן מקל לעומת כתב האישום המקורי.

אין ולא יכול להיות ספק לגבי חומרת מעשיו של הנאשם, שני הצדדים מפנים לרקע לביצוע העבירה ולעובדה שהמתלונן אכן ביצע עבירה של מעשה מגונה בבנו החורג של הנאשם שבגין מעשה זה הוא נשפט ונדון לתקופת מאסר בפועל. עובדה זו מצערת וכואבת ככל שתהיה אין בה כדי להתיר לאדם כלשהו לעשות דין בעצמו, לקחת את החוק לידיים במקום לפנות למי שממונה על אכיפת החוק – למשטרה. חבל שהנאשם בחר לילך מלכתחילה בדרך שגויה שעולה כדי עבירה פלילית.

בתיק זה הוחל בשמיעת הראיות, התביעה בהגינותה מודה שבבסיס ההסדר ניצב הקושי הראייתי שהתגלה לאחר שנשמע חלק לא מבוטל מהראיות ובכך כמובן יש להתחשב בבואנו לגזור את דינו של הנאשם כפי שעלינו להתחשב בחיסכון החלקי בזמנו של בית המשפט, בזמנם של שני העדים הנותרים של התביעה.

לנאשם יש עבר פלילי, חלקו בעבירות אלימות פיזית והחלק האחר בעבירות של אלימות מילולית שכן הנאשם כבר הורשע פעמיים בעבר בביצוע עבירת איומים.

הנאשם בדברו האחרון מכה על חטא ואומר שברור לו שהוא פעל בדרך לא נכונה וכי היה עליו לפנות מלכתחילה למשטרה. יש לקוות שהנאשם אכן למד את לקחו והפנים את חומרת מעשיו.

הסנגורית בטיעוניה הפנתה למשבר שפקד את המשפחה בגין הפרשה בכללותה, לרבות הפגיעה בקטין שנזקק עד היום לטיפולים פסיכולוגיים בגין אותו מעשה מגונה שעשה בו המתלונן בתיק זה.

בנסיבות האמורות לעיל כשאני שוקלת את השיקולים לחומרא מחד ולקולא מאידך המסקנה אליה אני באה היא שגם אם הסדר הטיעון מקל במעט עם הנאשם עדיין אין מדובר בחריגה משמעותית מרמת ענישה ראויה ונאותה, כזו שמאפשרת ומצדיקה התערבות בית המשפט, ולפיכך אני מאשרת את ההסדר.

לפיכך אני משיתה על הנאשם את העונשים שלהלן:

א.12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 36 חודשים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו את העבירה שבה הורשע בתיק זה והכל לרבות ניסיון או סיוע לעבור עבירה כזו.