מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' חאג' יחיא(עציר)

גזר דין

1.הנאשם, יליד שנת 1962, הורשע על פי הודייתו בשתי עבירות: האחת, עבירה של יריות באזור מגורים בניגוד לסעיף 340(א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של החזקת נשק ותחמושת בניגוד לסעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין, באירוע מיום 14.10.09.

2.העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן כי במהלך המחצית השניה של שנת 2009, ירה הנאשם מספר כדורים מאקדח שהחזיק במהלך חתונת בני משפחה. הירי נעשה בנשק חם באזור מגורים.

העבירה השניה, עניינה, כי הנאשם החזיק ברשותו, שלא כדין, אקדח מסוג FN ובתוכו מחסנית ובה ששה כדורי אקדח בקוטר של 9 מ"מ וכן רימון עשן מדמיע.

3.שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם. מתסקיר שירות המבחן עולה תמונה, של נאשם נורמטיבי ומשפחה נורמטיבית, כאשר לנאשם אין הרשעות קודמות וזו הסתבכותו היחידה בפלילים. לכן, המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם עונש של של"צ בלבד.

זה המקום לומר, כי אין דעתי כדעת שירות המבחן, אשר בכל הכבוד המליץ את אשר המליץ ובעבירות מסוג זה, הרי שאין מקום לקבל את עמדת שירות המבחן, שכן בעבירות של החזקת נשק על השיקול ההרתעתי ועל שלום הציבור לגבור על שיקול שיקומי או אישי של הנאשם.

4.ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה הראויה. ב"כ המאשימה עתרה להטלת עונש מאסר לתקופה משמעותית, תוך ציון חומרת הדברים והחומרה לפיה כי במגזר של הנשם רבו כתבי האישום בגין עבירות של החזקה בנשק חם, במיוחד כשכאן הנאשם עשה אף שימוש בנשק במהלך אירוע חתונה. מאידך, הסניגור פירט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את העובדה כי הכלל השיקומי בעניינו של הנאשם אמור לגבור על השיקול ההרתעתי כלפי הציבור כולו. אף הנאשם הביע חרטה אמיתית על התנהלותו.

5.פסיקת ביהמ"ש העליון, בעבירות של החזקת נשק, גם למי שהוא נטול הרשעות קודמות הינה מגמה של ענישה מאחורי סורג ובריח. לענין זה אני מפנה לע"פ 6583/06 אדהם נ' מדינת ישראל, בו נקבע כי גם כאשר מדובר במי שזו לו ההרשעה הראשונה, יש מקום לגזור עליו עונש מאסר בפועל, שכן מדובר בעבירה חמורה בשל הסיכון הפוטנציאלי הגלום בה. ראה גם ע"פ (מחוזי מרכז) 13253-11-10.

כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 898/11 אקרם נ' מדינת ישראל, מיום 2.2.11 אמר:

"עבירה של החזקת נשק מצדיקה הטלת עונש של ריצוי מאסר בפועל, גם על מי שעברו הפלילי נקי, וכי במסגרת השיקולים שיש לשקול בטרם גזירת דינו של נאשם בעבירות מסוג זה, יש לתת משקל גדול יותר לאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות"

6.דברים אלה מלמדים, כי עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח הינו עונש מחוייב המציאות גם בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם ובמיוחד כאשר עסקינן לא רק בהחזקה אלא אף בעשיית שימוש בנשק בעת אירוע של שמחה.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של ביהמ"ש, נטל אחריות על התנהגותו, זו לו ההרשעה הראשונה, ודברים אלה עומדים הם לזכותו.

7.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל של 10 חודשים.

ב.מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה על סעיף 144 לחוק העונשין, ועל סעיף 340 לחוק העונשין.

ג.קנס בסך 3,600 ₪ או 36 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד 60 יום לאחר שחרורו מהמאסר.

ניתן בזאת צו לחילוט המוצגים לטובת אוצר המדינה.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"א, 26 אפריל 2011, במעמד הצדדים.