ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
|
1502-09
18/03/2013
|
בפני השופט:
נאוה בכור
|
| - נגד - |
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז המרכז
|
הנתבע:
מוחמד אבו מוך בן פארס
|
| הכרעת-דין |
הכרעת דין
1.בכתב האישום מיוחסות לנאשם עבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
על פי המפורט בכתב האישום, הנאשם התקשר בעסקה למכירת שטח בתחום העיר ג'לג'וליה (להלן: "העסקה"). צבי מימון (להלן: "המתלונן") הינו עו"ד שייצג את הנאשם בהליך מכירת השטח. צביה מימון הינה אשתו של המתלונן (להלן: "המתלוננת").
בתאריך 26.3.07, בשעות אחר הצהרים, לבקשת הנאשם, התקיימה פגישה במשרדו של המתלונן, בה נכחו הנאשם, המתלונן, המתלוננת ווג'יה עודה (להלן: "נציג הרוכשים").
הנאשם טען כי המתלונן חייב לו למעלה מ-600 אלף ₪ בגין הפרשי שער הדולר בנוגע לעסקה.
משסרב המתלונן לדרישתו של הנאשם כי ישלם לו את הסכום האמור, החל הנאשם לאיים על המתלונן ועל נציג הרוכשים תוך שהוא צועק כי אם מישהו יכנס לאתר "יהיה רצח", נשבע בילדיו כי כך יהיה, וכי "יש מאחוריו צבא שלם".
כעבור מספר ימים, התקשר הנאשם למשרדו של המתלונן ואמר לעובדת מיכל אטיאס כי אם המתלונן לא ידבר אתו "לא יהיה טוב ועדיף לו לדבר".
הנאשם התקשר פעמים רבות נוספות ודרש לשוחח עם המתלונן בעניין זה.
בתאריך 19.4.07 בשעה 9:00 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם לביתו של המתלונן ונענה ע"י המתלוננת. הנאשם דרש 250 אלף ₪ תוך שהוא מאיים בפניה "שבעלך ישלם לי, את לא רוצה לאבד בעל וילד", ציין בפני המתלוננת כי הוא "מוכן לאבד ילד", וכי הוא "לא פרייאר".
2.במענה לכתב האישום - הנאשם מודה כי יזם את קיום הפגישה נשוא כתב האישום על מנת לבקש סך של 600,000₪ שחייב לו המתלונן, כן מודה שהתקשר למתלוננת וביקש לדבר עם המתלונן על רקע התחמקויותיו מבקשותיו של הנאשם להיפגש עמו, ואמר לה "את מסכימה שמישהו יאכל את הכסף של הילדים שלך?".
למעט האמור - כופר ביתר עובדות כתב האישום.
3.על עדי התביעה נמנו:
(1) ע"ת/1- מיכל אטיאס (עמ' 3-8 לפרוטוקול)
(2) ע"ת/2- צבי מימון –המתלונן (עמ' 8-14 לפרוטוקול)
(3) ע"ת/3- צביה מימון- המתלוננת (עמ' 15-18 לפרוטוקול)
(4) ע"ת/4-רס"ב מנחם מקדי (עמ' 28-30 לפרוטוקול)
(5) ע"ת/5- וג'יה עודה (עמ' 31-38 לפרוטוקול)
(1) ע"ת/1-מיכל אטיאס- עובדת במשרדו של המתלונן כ-6 שנים.
מאשרת את הודעתה מיום 25.6.07 ואת חתימתה.
בסוף חודש מרץ 2007 הייתה ישבה במשרדו של המתלונן בשעות אחר הצהרים. בשלב מסוים, לא שמעה מה קורה בפנים, אך לאחר מכן הטונים עלו והיו צעקות., כנראה אי הבנה.