מ.י. פרקליטות מחוז הדרום נ' קוקולייב

בפני

כב' השופט מרדכי לוי

הכרעת דין

פתח דבר

1.כתב האישום מייחס לנאשם שתי עבירות: הראשונה, חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); השנייה, החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

2.על פי העובדות הנטענות בכתב האישום, ביום 4/7/09, בשעות אחר הצהריים או בסמוך לאחר מכן, בפארק הלאומי באשקלון (להלן גם: "הפארק"), נתגלע ויכוח בין הנאשם לקונסטנטין קייקצשוילי (המכונה גם "קוסטה", להלן גם: "המתלונן"), על רקע טענת המתלונן בפני הנאשם כי הנאשם הסתכל על חברתו של המתלונן, א.ס. (ילידת 1992). בתגובה לדברי המתלונן תקף הנאשם את המתלונן, בכך שסטר לו בפניו. המתלונן וחברו אנדריי מרקובצוב (להלן: "אנדריי") שאלו את הנאשם מדוע הכה את המתלונן. הנאשם אמר למתלונן: "אם אתה רוצה להחזיר, תחזיר לי". בתגובה סטר המתלונן לנאשם בעורפו. הנאשם והמתלונן דחפו זה את זה, וחבריהם שהיו במקום הפרידו ביניהם (להלן: "האירוע הראשון").

הנאשם עזב את המקום, הלך לעבר ביתה של א.ס., שנמצא בסמוך למתנ"ס בורטון באשקלון (להלן גם: "בורטון"), והמתין במקום. בעת שהגיעה א.ס. לבורטון, פנה אליה הנאשם וביקש את מספר הטלפון של המתלונן. הנאשם התקשר למתלונן, אך לא נענה. לאחר מכן, התקשר הנאשם לאנדריי ושאל אותו היכן המתלונן. אנדריי השיב שהם עדיין בפארק. הנאשם אמר לא.ס. שזו הפעם האחרונה שהיא רואה את המתלונן.

אחר כך פנה הנאשם אל נ.ס. (ילידת 1991), שהייתה באותה עת בגן שעשועים סמוך, ואמר לה שבכוונתו לדקור את המתלונן. הנאשם אמר לה, בין השאר: "על זה שהוא פתח את הפה עליי הוא צריך למות" ו"הוא אפס מגיע לו למות, אף אחד לא יהרוס את המוניטין שלי ואף אחד לא יוריד לי את הכבוד".

בשלב זה הגיעו לבורטון המתלונן וחבריו. הנאשם, שהיה מצויד בסכין שאותה נשא שלא כדין ושלא למטרה כשרה, הוציא את הסכין ודקר את המתלונן שלוש פעמים בבטנו הקדמית ודקירה נוספת בפניו מעל גבתו הימנית. חבריו של המתלונן השתלטו על הנאשם ומנעו ממנו להמשיך ולדקור את המתלונן. הנאשם נמלט מהמקום (להלן: "אירוע הדקירה"). המתלונן הובהל לבית החולים כשהוא נתון בסכנת חיים, וסבל מהתכווצויות, מלחץ דם נמוך, מדימום פעיל ומחוסר הכרה. כתוצאה מהדקירות נזקק המתלונן לניתוח דחוף שבמהלכו נכרת האזור הפגוע.

במעשים המתוארים לעיל מיוחס לנאשם כי החזיק סכין שלא כדין ושלא למטרה כשרה, ודקר את המתלונן בבטנו בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה, שלא כדין.

3.במענה לכתב האישום הנאשם הודה "שהיה בפארק באירוע הנטען, אך הוא מכחיש שהוא דקר ושהחזיק סכין".

הראיות שהובאו לפני בית המשפט

4.במסגרת פרשת התביעה העידו המתלונן, עדים נוספים לאירועים: א.ס., נ.ס., דמיטרי זורני קורסטליוב (המכונה גם: "דימה", להלן: "דמיטרי" או "דימה"), אנדריי ופאבל יגודייב (להלן: "פאבל") והשוטרים והחוקרים שנכללו ברשימת עדי התביעה: רס"מ עוזי קטני, רס"מ שלמה כרמי, רס"מ שאול וטורי, רס"מ דניאל עמיקם, רס"מ קובי ברג, דני סטבון ופקד אברהם השאש.

כמו כן, הוגשו במסגרת פרשת התביעה, בין היתר, הודעתם של דמיטרי (ת/16) ושל פאבל (ת/21), תרשומת מרענון שנערך למתלונן (ת/10), אמרת הנאשם (ת/3), דוח מעצר של הנאשם (ת/11), דוחות פעולה/תפיסה וסימון (ת/12, ת/15), זכ"ד/תפיסה וסימון (ת/13), דוחות פעולה (ת/17, ת/18) וצילומים מזירת האירוע (ת/20).

נוסף על כך, חקירותיהם של המתלונן, של הנאשם ושל העדים הוקלטו, והתקליטורים הוגשו כת/8 ות/9.

במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם. כמו כן הוגשו תמונות של פניו החבולות של הנאשם (נ/1) והודעותיהם של המתלונן (נ/2), של אנדריי (נ/3), של א.ס. (נ/4, נ/5) ושל נ.ס. (נ/6).

העובדות שאינן במחלוקת

5.אין מחלוקת כי הנאשם שהה בפארק וכך גם המתלונן. אין גם מחלוקת כי לאחר האירוע הראשון עזב הנאשם את הפארק והגיע לאזור מתנ"ס בורטון, וכי בהמשך הגיעו לשם גם המתלונן, אנדריי, דמיטרי ופאבל.

כמו כן, אין מחלוקת כי המתלונן נדקר במקום, ונגרמו לו הנזקים המתוארים בכתב האישום.

נוסף על כך, אין מחלוקת שהסכין שבה בוצעה הדקירה לא נמצאה. אין גם כל ממצא מעבדתי בנוגע לבגדים, שנתפסו לאחר האירועים במכונת הכביסה שבדירתו של הנאשם, בנוגע לנעליו או בנוגע לממצאים אחרים שנמצאו בזירה.